תיקים שהמשרד טיפל בהם

פסקי דין

ויזת מתנדב בישראל - התנדבות קהילתית

הכניסה לישראל מוסדרת בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), הקובע בסעיף 1(א) כי כניסתו לישראל של מי שאינו אזרח ישראלי תהיה על-פי אשרה הניתנת בהתאם להוראותיו של חוק זה וכי הסמכות למתן אשרות נתונה לשר הפנים (סעיף 2(א) בחוק זה). כפי שנקבע לא אחת, היקף שיקול דעת השר בעניין זה רחב, בהיותו נובע מאופייה של הסמכות הנתונה לו ומריבונותה של המדינה להחליט מי ייכנס בשעריה

ויזת סיעוד לעובד זר

נקודת המוצא היא כי לזר השוהה בישראל אין זכות קנויה לקבלת מעמד או להארכת היתר שהייה, והסמכות הרחבה בעניין זה מסורה למשיבה מכוח חוק הכניסה לישראלעל פי ההלכה הפסוקה, נטל ההוכחה לקיומו של מרכז חיים משותף ורציף בישראל מוטל באופן מלא על כתפי מבקשי המעמד, והם אלו הנדרשים להציג תשתית ראייתית איתנה לתמיכה בבקשתם

ויזת משקיע זר בישראל - פגישה עסקית

נקודת המוצא לגבי החלטות של רשויות מינהליות בכלל ומשרד הפנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בפרט, היא כי לא חל עליהן עקרון סופיות הדיון. זאת, בניגוד לעקרון הקבוע לגבי פסק דין חלוט בבית המשפט. הדבר נובע מאחד מעקרונות היסוד במשפט המנהלי לפיו לרשות המינהלית, נתונה הסמכות, ובנסיבות מסוימות אף החובה, לשנות ואף לבטל את החלטותיה.

בית הדין לעררים

דרך המלך להשיג על ההחלטה היא הגשת ערר פנימי; במידה שזה יידחה נתונה לעותרת אפשרות להגיש ערר לבית הדין לעררים; ובהמשך אף עומדת לה זכות לתקוף את ההחלטה בערר באמצעות הגשת ערעור לבית משפט לעניינים מנהליים (סעיפים 13כד ו-13לא לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952). הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו נדרש לעתירה מקום שבו קיימת ערכאה שיפוטית המוסכמת לדון בטענותיו של העותר וליתן לו את הסעד המבוקש – ומקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מכלל זה".

. בן זוג של יהודי זכאי למעמד עולה מכוח הוראת סעיף 4א(א) בחוק השבות, תש"י – 1950 (להלן – "חוק השבות"). זאת על מנת למנוע את פיצול התא המשפחתי ולעודד עליית יהודים לישראל. כך התכלית המרכזית של הרחבת הזכאות לבני זוג שאינם יהודים היא עידוד עליית יהודים לישראל ומניעת פיצולו של התא המשפחתי המעורב.

חתונה בזום

על-פי הוראת סעיף 3א(ב1)(1), חריגה תתאפשר רק אם התקיימו "טעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות של המטופל". אף זאת, אך ורק אם התקיימו כל תנאי סעיף זה, לרבות תנאי הסף הקבועים בו. לא אחת הודגש, כי תנאי הסף הם בגדר "תנאי בל יעבור, אשר נקבע בחקיקה ראשית"

קיימים שני מסלולים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות; המסלול הראשון מוגדר בסעיף 1 לחוק הקובע "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" כאשר המונח "יהודי" מוגדר בסעיף 4ב לחוק כ"מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". המסלול השני הינו מכוח סעיף 4א לחוק השבות אשר מעניק זכויות של יהודי ושל עולה גם לילד ולנכד של יהודי לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, למעט אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

חתונה בזום

קיימים שני מסלולים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות; המסלול הראשון מוגדר בסעיף 1 לחוק הקובע "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" כאשר המונח "יהודי" מוגדר בסעיף 4ב לחוק כ"מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". המסלול השני הינו מכוח סעיף 4א לחוק השבות אשר מעניק זכויות של יהודי ושל עולה גם לילד ולנכד של יהודי לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, למעט אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

בפתח הדברים יש לזכור כי למי שאינו מחזיק באזרחות ישראלית אין זכות קנויה לקבל היתר או רישיון לשהות בישראל. מדיניות ההגירה של ישראל היא נוקשה. אין זה מתפקידו של בית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לבחון את המדיניות לגופה אלא לבחון את תקינות ההליך המנהלי והיות ההחלטה שניתנה במתחם הסבירות.

הקמתו של בית הדין לעררים נועדה לרכז את הדיונים בתחום הכניסה, הישיבה והיציאה מישראל … בידיה של ערכאה ייחודית ומקצועית אחת, וכן לפשט ולייעל את ההליכים בתחומים אלה, הכרוכים לא אחת בנושאים רגישים ומורכבים המצריכים התייחסות מיוחדת … הדיינים המכהנים בבית הדין נדרשים להיות שופטים בדימוס או מי שכשירים להתמנות לשופט בית משפט שלום, וכן להיות בקיאים בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה ובדיני האזרחות … זהו אפוא טריבונל מינהלי מקצועי בעל מאפיינים שיפוטיים שהוא בעל מומחיות וידע בנושא הנדון, ועל כן מידת ההתערבות בהחלטותיו היא מצומצמת וזהירה"

חתונה בזום

נקודת המוצא בחוק הכניסה לישראל היא, כי כניסתו לישראל וישיבתו בה של מי שאינו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, יהיו על פי אשרה ורישיון ישיבה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל. שר הפנים הוא הגורם המוסמך לפי חוק הכניסה לישראל לתת אשרות ורישיונות ישיבה. הלכה היא, כי בהפעלת סמכויותיו אלו מסור לו שיקול דעת רחב, הנגזר מעיקרון הריבונות של המדינה.

בנוהל בני זוג נשואים ונוהל חיים משותפים בחינת טיב הקשר בין בני הזוג נעשית על-יסוד קריטריונים זהים. עם זאת, קיימים הבדלים בין שני הנהלים בנוגע לפרק הזמן שבמהלכו נבדק הקשר, המעמד שזוכה לו בן הזוג הזר בתקופה זו והתוצאה הסופית. במקרה הנדון, כל עוד העותרים אינם מגישים בקשה חדשה להעניק לעותרת מעמד בישראל מכוח נוהל בני זוג נשואים, הרי שההליך המדורג בו פתחו, לפי נוהל חיים משותפים – נמשך

חתונה בזום

סעיף 1 לחוק השבות קובע כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". בצד זאת, סעיף 2(ב)(3) לחוק זה מסמיך את שר הפנים לסרב לתת אשרת עולה למי שהוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". בכך הבהיר המחוקק כי הזכות לעלות ארצה על-פי חוק השבות אינה זכות מוחלטת וכי בנסיבות מסוימות יש לאזנה מול האינטרס הציבורי שבשמירה על שלום הציבור וביטחונו.

קבלת אזרחות ישראלית

חיילי צד"ל רבים ובני משפחותיהם חששו מאנשי החיזבאללה ותומכיהם ונמלטו לישראל. מדינת ישראל הכירה במחויבותה ללוחמי צד"ל ובני משפחותיהם וחוקקה, בשנת 2004, את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, תשס"ה-2004, שנועד להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון (צד"ל) ובני משפחותיהם המתגוררים בישראל, ומעניק להם מעמד וזכויות שונות (סעיף 1 לחוק).

חוק השבות נבדל מחוקי הגירה המקובלים בעולם. הוא נחשב לאבן יסוד מחוקי המדינה, בהיותו מבטא את ייעודה והצדקת קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי החוק מהווה ביטוי לזיקתו ההיסטורית והנצחית של כל יהודי, באשר הוא, לארץ ישראל, ומשמש כהמשך ישיר לחזון שהתווה בהכרזת העצמאות לפיו המדינה "תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות

תקציר: חובת ההגינות המנהלית נועדה כדי למנוע שרירות, להגן על זכויות אדם, לטפח יחסי אמון בין המינהל הציבורי לבין האזרח, ולשפר את ההליך המנהלי ולקדם את המינהל הציבורי. בהלימה עם תכלית זו, חובתה של הרשות לנהוג בהגינות ביחסיה עם האזרח נגזרת ממעמדה כנאמן הציבור, ובאופן מסורתי, גם מחולשתו של היחיד אל מול השלטון ובשל החשש כי חולשה זו תביא לפגיעה בחירויותיו

פסק-דין בו חויבה רשות האוכלוסין לרשום קטינה כבתן של שתי נשים – שאחת מהן טרנסג'נדרית אשר מזרעה נולדה הקטינה – זאת, בהסתמך על תעודת לידה מארצות הברית; נקבע, כי לפי הלכה מושרשת, כאשר הבקשה לרישומו של ההורה הנוסף נתמכה בתעודה ציבורית תקפה, על פקיד הרישום לרשום את הפרטים המבוקשים בהתאם לתוכנה; בהקשר זה, אין להבחין בין רישום הורותו של הורה נוסף בנסיבות של זיקה משפטית בלבד, לבין רישום הורות המושתת גם על זיקה ביולוגית.

ויזת משקיע זר בישראל - פגישה עסקית

חוק השבות נדרש להסדרת זכויות של בני משפחה של יהודי אגב עלייה לארץ. תכליתו העיקרית של חוק השבות היא לאפשר לכל יהודי באשר הוא לעלות לישראל. כנגזרת מכך ניתנה הכרה לתכלית משנית שלו – לשמור על אחדות משפחתו של יהודי המבקש לעלות ארצה, הכול בהתאם למעגלי הזכאות ששורטטו בו. ביסוד סעיף 8(א) לחוק האזרחות תכלית דומה במהותה, לשמור על התא המשפחתי של המתאזרח בישראל

על מנת שאדם יקבל מעמד של פליט וייהנה מן ההגנות המוקנות באמנה, עליו להוכיח את קיומם של ארבעה יסודות: פחד מבוסס היטב מפני רדיפה; הטעם לרדיפה ומקורה הם על רקע אחת מעילות האמנה – גזע, דת, אזרחות, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת, או השקפה מדינית-פוליטית; הימצאותו של מבקש המקלט מחוץ למדינתו בשל אותו פחד; היעדר יכולת או חוסר רצון מצד מבקש המקלט לזכות להגנה של מדינתו בשל הפחד האמור.

האם חלה חובה להקליט תשאול זוגי

ההסדר לאיחוד משפחות שנקבע בסעיף 4 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מכיר בצורך ההומניטרי של הגנה על התא המשפחתי ולאפשר לבני הזוג להקים משק בית משותף בישראל, אך מותנה בהוכחת כנות הקשר, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית ופלילית. ההסדר הינו חוקתי ומידתי, ונועד למנוע ניצול לרעה של תושב הקבע בישראל ופתיחת פתח להבאת זרים כאשר בפועל לא מתקיים קשר זוגי אמיתי

העסקת עובדים זרים ללא היתר

סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע כי הסמכות להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי "שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה", נתונה לשר הפנים, או למי שהוסמך על-ידו. הלכה מושרשת היא כי תכליתו העיקרית של חוק הכניסה לישראל לאפשר לשר הפנים, ומכוחו לרשות, לקבוע מי רשאי לשהות בישראל ובאיזה מעמד, ושיקול דעת השר בעניין זה הוא רחב

במהלך השנים ובעקבות פסיקת בית המשפט העליון, הוכנסו מספר תיקונים להוראת השעה ואף נקבעו מספר חריגים. עם חריגים אלו נמנים אלו החלים רק על תושבי האזור הקובעים את התנאים אשר בהתקיימם שר הפנים או מפקד האזור רשאים על-פי שיקול דעתם, לתת היתרי שהייה בישראל לבני זוג ולילדים של אזרח ישראלי או תושב ישראלי

עורך דין מורן

בהתאם לסעיף 3א(ב1) לחוק, מתאפשרת הארכת רישיונות ישיבה של עובדים זרים שסיימו העסקתם אצל מעביד קודם, וזאת בהתאם להמלצות ועדה הומניטארית. עם זאת, סעיף 3א(ב1)(1) קובע תנאי סף למתן רישיונות כאלו, ובהם זה הקבוע בסעיף קטן (ג), לפיו נדרש כי לא יעברו 8 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד.

ויזת משקיע זר בישראל - פגישה עסקית

ככלל, לתושב האזור לא יינתן רישיון ישיבה בישראל, אולם לשר הפנים סמכות לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל או היתר לשהייה בישראל, מטעמים הומניטריים מיוחדים בהמלצת ועדה מקצועית. על הוועדה לשקול, בין יתר השיקולים, את סוגיית העדר המעמד והעדר יכולת לקבל מעמד מקום בו הדבר נמנע בשל מניעה שהמדינה לכאורה מציבה.

עמ"נ 47370-01-25 ברטה קושניר, ילנה פודובה ואלקסיי וסילייב נ' רשות האוכלוסין וההגירה

נקבע כי, החקיקה והמדיניות המשפטית אינן מאפשרות מתן מעמד לזרים המקיימים קשר פוליאמורי עם ישראלים. בני זוג זרים של ישראלים עשויים לקבל מעמד בישראל בתנאים הקבועים בנוהל הרלוונטי, בין מכח קשר של נישואין ובין מכח קשר של ידועים בציבור (לרבות בני אותו מין), אך לצורך כך על בני הזוג להוכיח קיום קשר זוגי כן ויציב ביניהם, שמתחייב, בין היתר, כי יהיה זוגי – בלעדי וייחודי.

ויזת מתנדב בישראל - התנדבות קהילתית

הכניסה לישראל מוסדרת בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), הקובע בסעיף 1(א) כי כניסתו לישראל של מי שאינו אזרח ישראלי תהיה על-פי אשרה הניתנת בהתאם להוראותיו של חוק זה וכי הסמכות למתן אשרות נתונה לשר הפנים (סעיף 2(א) בחוק זה). כפי שנקבע לא אחת, היקף שיקול דעת השר בעניין זה רחב, בהיותו נובע מאופייה של הסמכות הנתונה לו ומריבונותה של המדינה להחליט מי ייכנס בשעריה

קראו עוד
לחצו
ויזת סיעוד לעובד זר

נקודת המוצא היא כי לזר השוהה בישראל אין זכות קנויה לקבלת מעמד או להארכת היתר שהייה, והסמכות הרחבה בעניין זה מסורה למשיבה מכוח חוק הכניסה לישראלעל פי ההלכה הפסוקה, נטל ההוכחה לקיומו של מרכז חיים משותף ורציף בישראל מוטל באופן מלא על כתפי מבקשי המעמד, והם אלו הנדרשים להציג תשתית ראייתית איתנה לתמיכה בבקשתם

קראו עוד
לחצו
ויזת משקיע זר בישראל - פגישה עסקית

נקודת המוצא לגבי החלטות של רשויות מינהליות בכלל ומשרד הפנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בפרט, היא כי לא חל עליהן עקרון סופיות הדיון. זאת, בניגוד לעקרון הקבוע לגבי פסק דין חלוט בבית המשפט. הדבר נובע מאחד מעקרונות היסוד במשפט המנהלי לפיו לרשות המינהלית, נתונה הסמכות, ובנסיבות מסוימות אף החובה, לשנות ואף לבטל את החלטותיה.

קראו עוד
לחצו
בפני כב' השופט ארנון דראל, סגן נשיא 02 פברואר 2026 עמ"נ 20560-08-25 כדר ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה

נפסק כי תנאי הסף המחריג עובד שהגיש בקשה למעמד נועד להבטיח שההסדר יספק מענה לעובדים זמניים ולא למבקשי השתקעות. עוד נקבע שם כי לשון החוק המפורשת אינה מותירה לרשות כל שיקול דעת או סמכות לסטות מתנאי הסף, גם במקרים של מצוקה אנושית קשה או קשר מיוחד בין המטפל למטופל. בברכה,

קראו עוד
לחצו
הוועדה ההומניטרית במשרד הפנים

בית המשפט קבע כי "נהלים אינם חזות הכל, אלא הוראות כלליות שנועדו, בין היתר, לאפשר לגוף המנהלי להפעיל את סמכותו בקלות, במהירות, ותוך אחדות ושוויוניות. אף מקום בו קיים נוהל אין משמעות הדבר כי אין עוד צורך להפעיל שיקול דעת ולבחון את המקרה על נסיבותיו הפרטניות

קראו עוד
לחצו
20250811_1643_אזרחות ישראלית בהנחיית עורך_simple_compose_01k2cntv46f1tb3m86nah1rtfm

בנוהל בני זוג נשואים ונוהל חיים משותפים בחינת טיב הקשר בין בני הזוג נעשית על-יסוד קריטריונים זהים. עם זאת, קיימים הבדלים בין שני הנהלים בנוגע לפרק הזמן שבמהלכו נבדק הקשר, המעמד שזוכה לו בן הזוג הזר בתקופה זו והתוצאה הסופית. במקרה הנדון, כל עוד העותרים אינם מגישים בקשה חדשה להעניק לעותרת מעמד בישראל מכוח נוהל בני זוג נשואים, הרי שההליך המדורג בו פתחו, לפי נוהל חיים משותפים – נמשך

קראו עוד
לחצו

משרדנו עוסק בתחום ההגירה ומשרד הפנים. למשרד הצלחות רבות בתיקים מורכבים. ניתן לפנות אלינו 24/7.