הצלחות המשרד
החלטות סירוב של רשות האוכלוסין וההגירה בענייני הסדרת מעמד, הגירה ואזרחות לישראל אינן סוף פסוק, ״המילה האחרונה״ היא בסופו של דבר של בתי המשפט. הנה כי כן, הסדרת מעמד בהתאם לדיני ההגירה בישראל והגשת בקשה להסדרת מעמד אינם דבר של מה בכך, בין אם אתם נשואים ובין אם אתם מקיימים חיים משותפים עם אזרח או אזרחית ממדינה זרה, או בין אם אתם מעוניינים להזמין עובד זר או תייר לישראל.
בעמוד זה יעמדו לרשותכם שלל פסקי דין של בתי המשפט העליון והמחוזי- הלכות רבות ומגוונות שמסייעות בבקשות להסדרת מעמד, הגירה ובקשות אזרחות ישראלית, יחד עם זאת מומלץ להיעזר בעו"ד המומחה לענייני הגירה לישראל והסדרת מעמד- חסכו לכם זמן יקר והימנעו מעוגמת נפש עקב החלטות סירוב של משרד הפנים וקבלו ייצוג משפטי על ידי מביני דבר.
מענה מקצועי
ודיסקרטי

עו"ד מורן לוי
054-268-9690
עו"ד דניאל כפיר
050-559-3610


הכניסה לישראל מוסדרת בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), הקובע בסעיף 1(א) כי כניסתו לישראל של מי שאינו אזרח ישראלי תהיה על-פי אשרה הניתנת בהתאם להוראותיו של חוק זה וכי הסמכות למתן אשרות נתונה לשר הפנים (סעיף 2(א) בחוק זה). כפי שנקבע לא אחת, היקף שיקול דעת השר בעניין זה רחב, בהיותו נובע מאופייה של הסמכות הנתונה לו ומריבונותה של המדינה להחליט מי ייכנס בשעריה

נקודת המוצא היא כי לזר השוהה בישראל אין זכות קנויה לקבלת מעמד או להארכת היתר שהייה, והסמכות הרחבה בעניין זה מסורה למשיבה מכוח חוק הכניסה לישראלעל פי ההלכה הפסוקה, נטל ההוכחה לקיומו של מרכז חיים משותף ורציף בישראל מוטל באופן מלא על כתפי מבקשי המעמד, והם אלו הנדרשים להציג תשתית ראייתית איתנה לתמיכה בבקשתם

נקודת המוצא לגבי החלטות של רשויות מינהליות בכלל ומשרד הפנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בפרט, היא כי לא חל עליהן עקרון סופיות הדיון. זאת, בניגוד לעקרון הקבוע לגבי פסק דין חלוט בבית המשפט. הדבר נובע מאחד מעקרונות היסוד במשפט המנהלי לפיו לרשות המינהלית, נתונה הסמכות, ובנסיבות מסוימות אף החובה, לשנות ואף לבטל את החלטותיה.

נפסק כי תנאי הסף המחריג עובד שהגיש בקשה למעמד נועד להבטיח שההסדר יספק מענה לעובדים זמניים ולא למבקשי השתקעות. עוד נקבע שם כי לשון החוק המפורשת אינה מותירה לרשות כל שיקול דעת או סמכות לסטות מתנאי הסף, גם במקרים של מצוקה אנושית קשה או קשר מיוחד בין המטפל למטופל. בברכה,

בית המשפט קבע כי "נהלים אינם חזות הכל, אלא הוראות כלליות שנועדו, בין היתר, לאפשר לגוף המנהלי להפעיל את סמכותו בקלות, במהירות, ותוך אחדות ושוויוניות. אף מקום בו קיים נוהל אין משמעות הדבר כי אין עוד צורך להפעיל שיקול דעת ולבחון את המקרה על נסיבותיו הפרטניות
