הבלוג

כיצד יש להוכיח יהדות וזכאות על פי חוק השבות

מקום בו מדובר בהחלטות שעניינן מעמד בישראל למי ששוהה כדין למשך תקופה לא מבוטלת, אשר מטבען כוללות השפעה ניכרת על חיי הפרט ועל זכויות בסיסיות וגרעיניות, יש להקפיד הקפדה יתירה על הליך תקין וזהיר בהליך הסדרת המעמד לישראל

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ 4454-03-26 קוזמינה ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה        5.7.2026 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר…
קראו עוד

קיימים שני מסלולים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות; המסלול הראשון מוגדר בסעיף 1 לחוק הקובע "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" כאשר המונח "יהודי" מוגדר בסעיף 4ב לחוק כ"מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". המסלול השני הינו מכוח סעיף 4א לחוק השבות אשר מעניק זכויות של יהודי ושל עולה גם לילד ולנכד של יהודי לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, למעט אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ 68832-03-26 אגלאגאמאגי נ' רשות האוכלוסין וההגירה     תיק חיצוני: 2232-24   לפני כבוד השופטת ענת…
קראו עוד
חתונה בזום

קיימים שני מסלולים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות; המסלול הראשון מוגדר בסעיף 1 לחוק הקובע "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" כאשר המונח "יהודי" מוגדר בסעיף 4ב לחוק כ"מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". המסלול השני הינו מכוח סעיף 4א לחוק השבות אשר מעניק זכויות של יהודי ושל עולה גם לילד ולנכד של יהודי לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, למעט אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 51408-11-25 פיטרס ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה     תיק חיצוני:   לפני כבוד השופטת ענת…
קראו עוד
הוועדה ההומניטרית במשרד הפנים

בית המשפט קבע כי "נהלים אינם חזות הכל, אלא הוראות כלליות שנועדו, בין היתר, לאפשר לגוף המנהלי להפעיל את סמכותו בקלות, במהירות, ותוך אחדות ושוויוניות. אף מקום בו קיים נוהל אין משמעות הדבר כי אין עוד צורך להפעיל שיקול דעת ולבחון את המקרה על נסיבותיו הפרטניות

בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע     עמ"נ 29803-02-23 אבשלומוב ואח' נ' משרד המשפטים – בית הדין לעררים בירושלים (ארצי) תיק חיצוני:   המערערים:…
קראו עוד

בית המשפט קבע כי, על מנת לסתור את טענות משרד הפנים יש להציג "ראשית הראייה" שעל האזרח להביא כדי לסתור את חזקת התקינות הצריכה להיות בהלימה לעניין העומד על הפרק- "על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח, כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על-ידי עובדות"

בית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב -יפו עמ"נ 5264-10-23 אדם סלאח עבדלחמאן נ' רשות האוכלוסין ההגירה, משרד הפנים   לפני: כבוד השופטת  מיכל אגמון-גונן  …
קראו עוד

בפתח הדברים יש לזכור כי למי שאינו מחזיק באזרחות ישראלית אין זכות קנויה לקבל היתר או רישיון לשהות בישראל. מדיניות ההגירה של ישראל היא נוקשה. אין זה מתפקידו של בית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לבחון את המדיניות לגופה אלא לבחון את תקינות ההליך המנהלי והיות ההחלטה שניתנה במתחם הסבירות.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים     עמ"נ 64289-02-26 טלמצ'יו נ' רשות האוכלוסין וההגירה      תיק חיצוני: 3277-24      …
קראו עוד

הקמתו של בית הדין לעררים נועדה לרכז את הדיונים בתחום הכניסה, הישיבה והיציאה מישראל … בידיה של ערכאה ייחודית ומקצועית אחת, וכן לפשט ולייעל את ההליכים בתחומים אלה, הכרוכים לא אחת בנושאים רגישים ומורכבים המצריכים התייחסות מיוחדת … הדיינים המכהנים בבית הדין נדרשים להיות שופטים בדימוס או מי שכשירים להתמנות לשופט בית משפט שלום, וכן להיות בקיאים בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה ובדיני האזרחות … זהו אפוא טריבונל מינהלי מקצועי בעל מאפיינים שיפוטיים שהוא בעל מומחיות וידע בנושא הנדון, ועל כן מידת ההתערבות בהחלטותיו היא מצומצמת וזהירה"

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ 23798-06-26 היילסילאסי ט 9297944 (אסיר) נ' משרד הפנים   עמ"נ 23852-06-26 סמארה ט 9297943 (אסיר) נ' …
קראו עוד

בית המשפט נמנע מלהכריע במחלוקת לגופה בטרם השלימה הרשות את קבלת ההחלטה או את הנמקתה, על יסוד ההנחה כי ביקורת שיפוטית יעילה ותקינה יכולה להתקיים רק לאחר שהרשות גיבשה והציגה את מלוא נימוקיה, וכי אין מקום שבית המשפט יחליט במקומה לפני שלב זה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים   עמ"נ 7933-02-26 פורשמידט ואח' נ' הפנים ואח'       בפני כבוד השופטת תמר נאות פרי,…
קראו עוד