אחת התפיסות המוטעות הנפוצות ביותר היא שלידה בישראל מקנה אזרחות. בפועל המצב שונה לחלוטין, ולילדים רבים של עובדים זרים אין מעמד — גם אם נולדו כאן וגדלו כאן. להלן התשובות.

ילד שנולד בישראל מקבל אזרחות ישראלית אוטומטית?

תשובה קצרה: לא. בישראל לא קיימת "זכות האדמה" (jus soli) — האזרחות עוברת מההורים ולא נקבעת לפי מקום הלידה.

בניגוד לארצות הברית או קנדה, עצם הלידה בשטח ישראל אינה מקנה אזרחות. אזרחות מכוח לידה ניתנת רק כאשר אחד ההורים הוא אזרח ישראלי. ראו קבלת אזרחות ישראלית.

אז מה מעמדו של ילד שנולד להורים זרים?

תשובה קצרה: מעמדו נגזר ממעמד הוריו: אם ההורים שוהים כדין — הילד יכול לקבל אשרה נלווית; אם ההורים שוהים שלא כדין — גם לילד אין מעמד חוקי.

זהו מצב קשה במיוחד: ילדים שנולדו וגדלו בישראל, דוברים עברית ולמדו במערכת החינוך, אך משפטית הם "זרים" וחשופים להליכי הרחקה יחד עם הוריהם.

האם היו מסלולים להסדרת מעמד לילדים שגדלו כאן?

תשובה קצרה: כן. בעבר נקבעו בהחלטות ממשלה קריטריונים חד-פעמיים להענקת תושבות קבע לילדי עובדים זרים שגדלו בישראל.

ההחלטות המרכזיות היו בשנת 2006 ובשנת 2010 (החלטה 2183). מדובר היה ב"מבצעים" נקודתיים ולא בהסדר קבוע. סקירה: ילדי מהגרי עבודה — המוקד לפליטים ולמהגרים.

מה היו הקריטריונים שנקבעו?

תשובה קצרה: בעיקר: כניסת ההורים לישראל כדין, שהייה רצופה של כ-5–6 שנים, הגעה בגיל צעיר, לימודים במערכת החינוך הממלכתית ושליטה בעברית.

• כניסה כדין של ההורים — באשרת עבודה או תיירות.
• שהייה רצופה — לפחות חמש-שש שנים בישראל.
• גיל ההגעה — לפני גיל 13–14, בהתאם להחלטה.
• חינוך ועברית — לימודים בכיתה א׳ ומעלה ודיבור עברית.

ילד שקיבל תושבות קבע — יוכל להתאזרח?

תשובה קצרה: כן, אך לא מיד: ילדים שקיבלו תושבות קבע במסגרת ההחלטות יכלו לבקש אזרחות רק לאחר גיל 21.

כלומר התושבות הייתה שלב ביניים ארוך, ולא אזרחות מיידית — נקודה שחשוב להסביר למשפחות שמצפות לפתרון מלא.

ומה עושים היום, כשאין החלטה פתוחה?

תשובה קצרה: פונים במסלול פרטני — בקשה הומניטרית המדגישה את טובת הילד, השתרשותו בישראל וניתוקו מארץ המוצא.

בהיעדר "מבצע" פתוח, הדרך היא בקשה אישית לוועדה ההומניטרית, לעיתים לצד הליכים משפטיים. ראו הגשת בקשה הומניטרית בישראל והסדרת מעמד.

שורה תחתונה

לידה בישראל אינה מקנה אזרחות, ומעמדו של ילד להורים זרים נגזר מהוריו. בעבר נפתחו מסלולי הסדרה בהחלטות ממשלה, וכיום הדרך המרכזית היא בקשה הומניטרית פרטנית המבוססת על טובת הילד והשתרשותו. מדובר בתיקים רגישים שבהם תזמון וליווי מקצועי מכריעים. ראו גם ייצוג שוהה בלתי חוקי