אזרחות ישראלית, מכוח סעיף 4א(א) לחוק השבות העוסק בבני משפחה של יהודי וקובע:"(א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952 , וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי…" סעיף זה הוסף  בתיקון מס' 2 לחוק השבות, כאשר אחת ממטרות התיקון הייתה לעודד משפחות מעורבות בהם יהודים ולא יהודים, לעלות לישראל, וכן לאפשר עלייה של משפחות שלמות, ובכך להגשים תכלית של קיום חיי משפחה משותפים.

על פי בית המשפט העליון

״סעיף זה נדון בהרחבה בדנג"ץ 7335/21 שרת הפנים נ' ראיסה מרינצ'בה ואח' (מיום 13.11.23, להלן: דנג"ץ מרינצ'בה)), בהקשר של אלמנה או אלמן של זכאי שבות (בשאלה זו נחלקו השופטים, אולם הדברים המובאים להלן לא היו במחלוקת בפסק הדין). לענייננו, בית המשפט עמד על כך כי: "הזכות אשר ניתנת לקרובי המשפחה של היהודי נועדה, אפוא, להשלים את זכות השבות של יהודי ולהקל על עלייתו" וכן כי: "תכלית  נוספת העומדת ביסוד הסעיף היא שמירה על אחדות המשפחה ומתן אפשרות לקיים בפועל חיי משפחה משותפים" ( פס' 38-37 לפסק דינו של מ"מ הנשיא, כב' השופט ע' פוגלמן). עוד נקבע יש לפרש את זכאותם של בני המשפחה ככזו שחלה אך בהתקיימם של קשרי משפחה מהותיים, להבדיל מקשרי משפחה פורמליים. נקבע שכאשר התא המשפחתי שמכונן את זכאותו של קרוב המשפחה מתפרק – זכאותו מכוח החוק נשללת (פס' 16 לפסק דינו של מ"מ הנשיא, כב' השופט ע' פוגלמן בדנג"ץ מרינצ'בה). כב' השופט פוגלמן הוסיף וקבע (שם, בפס' 43), כי: "אמת המידה העקרונית לקביעת זכאותו של בן המשפחה היא קיומו של קשר משפחתי מהותי, שאינו פורמלי בלבד. נאמר לעניין זה כי: "כחוט השני עוברת בהלכה הפסוקה המסקנה לפיה השיקול העיקרי בפרשנותו של סעיף 4א(א) לחוק השבות הוא מהות וכנות הקשר שבין זכאי השבות לקרוביו, להבדיל ממעמדם הפורמאלי של האחרונים". בדנג"ץ מרינצ'בה מדגיש כב' השופט סולברג כי: "תכליתו המרכזית של סעיף 4א(א) לחוק השבות הינה לאפשר למשפחות מעורבות לעלות יחד ארצה" (שם, בפס' 18 לפסק דינו, כשעניין זה לא היה שנוי במחלוקת), והוסיף (פס' 34 לפסק דינו), כי: "מי שהתגרש מיהודי, או מבן של יהודי, תוך שילדיו  זכאי השבות בחרו לעלות ארצה – לא יוכל לעלות אחריהם, מכוח חוק השבות, חרף העובדה שאין בגירושין כדי לפגום בקשר שבין הורה לילדיו."

ייצוג משפטי- קבלת אזרחות ישראלית

הגשת בקשה של אזרחות ישראלית יכולה להתבצע במקרים מאוד מצומצמים, לרבות אך לא רק מכוח חוק השבות, חוק האזרחות, מכוח זוגיות של זרים עם אזרחים ישראלים- הן מכוח נישואין והן מכוח חיים משותפים. פנו עוד היום למשרדנו ועו״ד מאיתנו ייבחן את זכאותכם.