רשות האוכלוסין וההגירה אמונה על מי שייכנס בשערי מדינת ישראל באיזה מעמד ומתי, מי יקבל אזרחות או מעמד קבע ועוד. להלן תובא סקירה משפטי על קבלת אזרחות בישראל מתוך פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין עמנ (ת"א) 74712-11-20, כדלקמן:
המסגרת הנורמטיבית – קבלת אזרחות בישראל מכוח קשר זוגי עם אזרחית או אזרח ישראלי
- סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע כי "מי שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על-פי רישיון ישיבה לפי חוק זה". על פי החוק, הסמכות למתן רישיונות מוקנית לשר הפנים, או למי שהוסמך על-ידו.
- המסגרת החוקית לרכישת אזרחות ישראלית מכוח קשר זוגי עם אזרח או אזרחית ישראלית, מתחלק לבני זוג נשואים ולבני זוג ידועים בציבור. אשר לבן זוג הנשוי לאזרחית ישראלית, קובע סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, שכאשר אחד מבני הזוג הינו אזרח ישראלי, יכול בן זוגו לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לקבלת אזרחות לו ביקש זאת ללא זיקה לבן הזוג הישראלי (עע"מ 5983/16 פלוני נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה לשכת חיפה, פסקה 10 לפסק דינו של כב' השופט דוד מינץ (נבו 10.5.2018) (להלן: עניין פלוני); עע"מ 6147/11 טטיאנה גורובץ נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין, פסקה 14 לפסק דינו של כב' השופט אורי שוהם (נבו 3.3.2013) להלן: עניין גורובץ).
- הסעיף נועד לאפשר לאזרח ישראלי לקשור את חייו בנישואין עם אזרח מדינה זרה כרצונו, מבלי שיהיה עליו לבחור בין הקמת משפחה בארץ לבין המגורים בארץ. ברם, למדינה אינטרס לגיטימי במניעת ניצול לרעה של התאזרחות ולפיכך אין בהקלה שבסעיף 7 לחוק האזרחות כדי להקנות זכאות גורפת לאזרחות מכוח נישואין, ולרשות מסור שיקול דעת רחב בעניין זה (עניין פלוני, שם; בג"ץ 5091/07 ליודמילה בדולב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 לפסק דינה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה (נבו 11.5.2010) (להלן: עניין בדולב)). לצורך יישום הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות, פרסם שר הפנים, במסגרת הסמכות הנתונה לו, נהלים העוסקים בהענקת רישיונות לתושבים זרים שהם בני זוג של אזרחי המדינה או תושבי קבע בה.
- הנוהל הרלבנטי לענייננו, כפי שכבר צויין, הוא "נוהל מס' 5.2.2008 – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן כאמור: נוהל הנישואין), נוהל לבחינת הבקשה להתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית. בהתאם להוראות נוהל זה תינתן אשרת ב/1 רק לאחר הצגת מלוא מסמכי הסף הנדרשים בנוהל (סעיף ג.2 לנוהל). על-פי נוהל הנישואין, אישור הבקשה נעשה בהליך מדורג, בכפוף לבדיקה מקיפה, הכוללת גם ריאיון אישי, בדבר כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל, והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה (עע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים, (נבו 27.2.2011) (להלן: עניין זוולדי). ככל שיימצא כי אכן מתקיימים התנאים הללו, ההליך יגיע לסיומו בתום ארבע וחצי שנים, במתן אזרחות לבן הזוג הזר, בהתאם לבקשה מתאימה שתוגש (עניין בדולב, שם).
הנוהל השני, שמכוחו ביקש המערער מעמד בטרם נישואיו למערערת, הינו נוהל ידועים בציבור -"נוהל מס' 5.2.0009 הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות בני אותו המין" (להלן כאמור: נוהל ידועים בציבור), אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהינו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הינם ידועים בציבור ואינם נשואים.
- קיימים הבדלים בהליכי הבדיקה שבין שני הנהלים – נוהל הנישואין ונוהל ידועים בציבור. עם זאת, בעע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן פ"ד סא(1) 211, 245 (2006) (להלן: עניין אורן) נקבע כי נישואין אינם מקנים זכאות אוטומטית לאזרחות והובהר כי "קשר הנישואין, כשלעצמו, מהווה אך ורק נקודת מוצא ראשונית מאוד לבחינת כנות הקשר הזוגי" (שם, בפסקה 20), ולכן קיים הליך מדורג גם בנוגע לבני זוג נשואים. במקרה שלנו, המערערים נשואים, כך שלכאורה נקודת המוצא הייתה אמורה להיות קלה יותר. יתרה מכך, המערער שהה באשרת ב/1 למעלה משלוש שנים ברציפות לפי נוהל ידועים בציבור (שם הבדיקה צריכה הייתה להיות קפדנית ונוקשה יותר), לאחר שהרשות התרשמה לחיוב מכנות הקשר שבין המערערים והורתה בכל פעם על חידוש האשרה.