אזרחי אריתראה וסודן הגיעו למדינת ישראל ,לאחר בריחת חלקם הגדול מרדיפת השלטונות סכנה לחרותם ולחייהים ובריחה מחיים חסרי תקווה, דרכם למדינת ישראל מאריתראה ו/או מסודן לוותה בתלאות וקשיים מרובים,כל זאת בחפושם בישראל אחר הגנה ,חרות תקווה ופרנסה

חלקם הנם מהגרי עבודה אשר הגיעו לישראל על מנת לעבוד.

במדינת ישראל מעמדם הנו של מבקשי מקלט ,הנהנים מעקרון אי ההחזרה לפיו ,לא יגורש לארצו מי אשר קיימת סכנה לחיו ו/או לחרותו במידה ויוחזר או יגורש  לארצו.

מדיניות קשה של רשות ההגירה והאוכלוסין :

למרבה הצער נגד אזרחים נרדפים אילו –מבקשי מקלט ו/או מסתננים ו/או פליטים ו/או מהגרי עבודה נוקטת ממשלת ישראל ורשות ההגירה מדיניות קשה שמטרתה לגרום להם לעזוב את מדינת ישראל .

למרות שבעצם לרובם אין שום אפשרות שכזו,כאמצעי לחץ ועל מנת למנוע את השתקעותם במרכזי הערים הנם נשלחים ללא אבחנה למרכז השהייה בחולות ,בקשות המקלט שלהן נדחות,מי שלא התייצב בזמן לחדוש האשרה ו/או למרכז השהייה בחולות ,נשלח למשמורת בבית סוהר סהרונים ובבית סוהר בגבעון.

בשלב זה קיימת חשיבות גדולה לפנות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורכי דין המומחים בתחום .

הייצוג ע"י עו"ד מומחים והטיפול המשפטי:

עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מייצגים במקצועיות ובמומחיות ,בהצלחה רבה ובמקרים המתאימים את אזרחי אריתראה ואזרחי סודן אשר ברחו מפני השלטון באריתראה וסודן ועברו ייסורים בדרכם הקשה לישראל , הגיעו לישראל כפליטים ומוזמנים למרכז השהייה בחולות.

הייצוג הנו בשימוע לפני זמון למרכז השהייה בחולות,ייצוג בהליך משפטי לקבלת צו זמני המשאיר בתוקפה את אשרת השהייה בישראל וביטול הזימון למרכז השהייה בחולות .

בנוסף, מייצגים עורכי הדין על מנת לחדש את אשרת השהייה בישראל את מי שזומן למרכז השהייה חולות ולא התייצב במועד או לא התייצב במועד לחדוש אשרת השהייה והישיבה בישראל

עוד מיצגים עורכי הדין מי שנכלא ומצוי במשמורת בבית הסוהר בסהרונים ובבית הסוהר בגבעון בהליכים בפני בית הדין למשמורת .

כמו כן ,ייצוג של מבקשי המקלט בבקשת המקלט  וכן ייצוג של מי שמעוניין לעזוב את ישראל מרצונו החופשי בהליכי עזיבה מרצון ו/או בהגירה למדינות אחרות.

הייצוג והטיפול המשפטי נעשים בלווי וסיוע צמוד של מתורגמנים ,דוברי השפה הטגרית ו/או אמהרית ו/או השפה ערבית מה שמאפשר תקשורת ברורה לצורך ייצוג נאמן ומסור של הלקוחות.

אשרת שהייה ועבודה בישראל:

האשרה הנפוצה ביותר הנה רישיון ישיבה זמני על פי סעיף 2(א) (5) לחוק הכניסה לישראל,על האשרה רשום כי אין היא מהווהרישיון עבודה בישראל .

למרות זאת, בפסיקת בית המשפט בעניין בג”ץ 6312/10 קו לעובד נ’ הממשלה התחייבה המדינה לא לנקוט פעולות אכיפה נגד המעסיקים של בעלי אשרות מסוג 2 (א) 5 אשר בקשתם למקלט תלויה ועומדת, וטרם הוכרעה. מתוקף זאת, הגם שהחוק אינו מתיר את העסקתם, מעסיקים יכולים לבחור להעסיקם ולא ננקטים נגדם סנקציות בגין העסקה שלא כדין,נקיטת פעולות כאלה תהייה בניגוד להתחייבות המדינה בפני בג"ץ .