מאמר זה עוסק בשאלה האם האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים חלה על פלסטינים תושבי השטחים בנסיבות מסוימות או שהם מוחרגים ממנה כליל. היינו אם המערער, פלסטיני תושב שטחים רשאי להגיש בקשת מקלט בישראל- בגלל רדיפה על רקע מיני?
ברגיל הטיפול בבקשות למאוימות על רקע נטיה מינית מוסדר ב"נוהל מתן היתרי כניסה לישראל לצורכי רווחה" תיאום פעולות הממשלה בשטחים – קובץ פקודות הקבע (תוקן לאחרונה בספטמבר 2020) (להלן: נוהל רווחה). לפי נוהל רווחה, הסמכות לטפל בענייני רווחה שבהם נשקפת לאדם סכנה על ידי בני משפחתו היא לרשות הפלסטינית, אך עם זאת במקרים פרטניים של מאוימות על רקע שאינו בטחוני מוסמך קמ"ט רווחה במנהל האזרחי לסייע למצוא פתרונות בשטחי האזור ובמקרים קיצוניים הוא רשאי להמליץ על היתר שהייה זמני בישראל במטרה להציל חיים.
תחולת אמנת הפליטים על פלסטינים תושבי השטחים
אמנת הפליטים היא מסמך היסוד במשפט הבינלאומי, המסדיר את סוגיית הזכאות למעמד במדינה זרה מכח פליטות, ואת הזכויות הנלוות אליו. המבוא לאמנה, שהוסף לה מטעם נציבות האו"ם לפליטים, מפרט את הבסיס הרעיוני לאמנה והרקע לחתימתה. במבוא נכתב כי משום שהאמנה גובשה בהקשר הפוליטי שלאחר מלחמת העולם השנייה, הוגבלה תחולתה לכתחילה לטיפול בעקורים שנמלטו בגלל "מאורעות שהתרחשו לפני 1 בינואר 1951 בתוך יבשת אירופה", אך בהמשך הוסרו המגבלות בפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967 הנלווה לאמנה (להלן: הפרוטוקול) והיא הפכה לכלי משפטי שתחולתו חובקת עולם, כרונולוגית וגיאוגרפית. עוד נכתב במבוא, כי במשך השנים נוספו לאמנה משטרי הגנה משניים ומקומיים, ועם התפתחות משפט זכויות האדם הבינלאומי היא מהווה את מערך הכלים המשפטיים והכללים המקיף ביותר הנוגע לזכויות לפליטים ברמה הבינלאומית.
הזכויות הבסיסיות שקובעת האמנה, לאור הרקע לאורו קמה, הינן מתן אפשרות למי שנרדף במדינת אזרחותו, באחת מהעילות המצוינות באמנה, להישאר במדינה בה הוא נמצא ולהתקיים בה, וכן להגיש בה בקשת מקלט.
סעיף D1 לאמנת הפליטים – מעמדם של פלסטינים תושבי השטחים
עוד במסגרת המבוא לאמנה מובהר, כי היא אינה חלה על כל אדם שעשוי היה לענות להגדרה זו של "פליט", ומוחרגים ממנה, למשל, מי שיש לגביהם חשדות רציניים כי ביצעו פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, פשעים אחרים או פעולות אחרות המנוגדות לעקרונות ולמטרות של האו"ם וכן מי שנהנים ממעמד מקביל למעמד האזרחים במדינת המקלט. בנוסף מפרט המבוא, כי האמנה אינה חלה גם על פליטים "הנהנים מהגנה או מסיוע של סוכנות אחרת של האו״ם מלבד נציבות הפליטים, כגון פליטים מפלסטין המצויים בתחום אחריותה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים … (אונר"א
מהאמור לעיל עולה כי לפי האמנה, פלסטינים מאוימים על רקע נטיה מינית, צריכים להיות זכאים להגיש בקשות מקלט במסגרת החריג שבסיפא לסעיף D1, במסגרת זו יוכלו לטעון ולהוכיח פחד מבוסס היטב מפני רדיפה על פי האמנה. הוכחת הפחד וביסוס הנסיבות המעמידות תשתית כנדרש, ייבחנו בכל מקרה לגופו, אך עצם האפשרות להגיש בקשת מקלט לא צריכה להיות חסומה בפני פלסטינים תושבי האזור, בנסיבות אלו. היינו האפשרות להגיש בקשת מקלט בעילה של רדיפה מטעמי נטייה מינית אפשרית.
עורכי דין לויזות לזרים בישראל
משרדנו מעניק טיפול משפטי ומקיף בבקשות למתן ויזות לזרים בישראל, לרבות לזרים שנשקפת להם סכנת חיים בארץ מוצאם בגלל נטייתם המינית.