בקשת מקלט- בקשת פליט- בקשה לויזה כחולה לעובדים זרים ניתן להגיש באמצעות בקשה מקוונת באתר רשות האוכלוסין וההגירה, חשוב מאוד וכדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני הגירה, שמא תדחה בקשת המקלט על הסף ואיתה הויזה. נסביר.
בישראל ניתנות הגנות שונות למי שהגיעו לישראל בכוונה לבקש מקלט בשל רדיפה בארצם. הסוג הראשון, הם מי שהוכרו כפליטים, לאחר שבקשת המקלט שהגישו נדונה והוכרעה לגופה. הם מקבלים מעמד של תושב ארעי.
הסוג השני הם מבקשי מקלט, מי שנמצאים בישראל, בין אם הגישו בקשת מקלט פרטנית לאחר ששהו תחת הגנה קבוצתית ובין אם הגישו בקשת מקלט פרטנית שלא כחלק מקבוצה שהייתה בעבר תחת הגנה זמנית. אלו יקראו מבקשי מקלט, ובהם עוסק נוהל מבקשי מקלט. על סוג זה נמנים גם מבקשי מקלט האוחזים ברישיון א/5, תושב ארעי.
אמנת הפליטים אינה עוסקת ישירות בזכויות מבקשי מקלט, שכן ההנחה היא כי מדובר בתקופה קצרה של חודשים בודדים עד שנה שלוקח לדון בבקשות מקלט. עם זאת במדינות רבות מוסדרות הזכויות גם בשלב זה, כגון הזכות לעבוד או לקבל דמי מחיה חלף כך. בישראל, על אף ביקורת בתי המשפט בעניין במשך שנים ארוכות, זכויותיהם של מבקשי מקלט, שהגישו בקשות מקלט אינן מוגדרות, כפי שפורט לעיל, בנוגע לזכויות הניתנות למחזיקים באשרת 2(א)(5). לקבוצה זו אתייחס כאל מבקשי מקלט.
הסוג השלישי הם בני קבוצה מסוימת, כגון יוצאי דארפור ואזרחי אריתריאה וכיום גם אזרחי אוקראינה, ששהו ובחלקם עדיין שוהים בישראל מכוח מחויבות ישראל, מכוח אמנת הפליטים שלא להרחיק חזרה לארצם את מי שצפויה לו סכנה שם (בנסיבות הקבועות באמנה). הם אינם מבקשי מקלט אם משום שאין מאפשרים להם להגיש בקשת מקלט (כך היה בתחילה בעניינם של אזרחי סודן ואריתריאה) ובין אם לא הגישו בקשות מקלט כיון שההגנה הזמנית עדיין בתוקף. מדיניות אי הרחקה קבוצתית, או הגנה זמנית (temporary protection), שגם ביניהם יש לעיתים הבחנה (אם כי זו אינה מעניינה של הערעור שלפניי), מאפשרת לאזרחי אותה מדינה שקיבלו הגנה זו, ככלל אזרחי מדינות השרויות במשבר, כגון מלחמה, או הפיכה, להישאר במדינות בהן שהו קודם לכן, או שאליהן הגיעו בהימלטם מפני המאורעות, מבלי שיהיה עליהם לחזור לארץ מוצאם.
גם זכויותיהם של החוסים תחת מדיניות קבוצתית ולא הגישו בקשות מקלט פרטניות אינן מוגדרות בישראל, כפי שפורט בפתח הדברים. ישנן מדינות הקובעות מה יהיו זכויות החוסים תחת הגנה זו, וכך ראוי שיעשה. כך, למשל, באירופה, אומצה בשנת 2001 דירקטיבה לעניין הגנה זמנית, שהופעלה לראשונה במקרה של המלחמה באוקראינה (Council Directive 2001/55/EC of 20 July 2001 on Minimum Standards for Giving Temporary Protection in the Event of Mass Influx of Displaced Persons [2001] OJ L212/12 (Temporary Protection Directive). על פי האמנה שהופעלה קיבלו כל אזרחי אוקראינה שהגיעו למדינות האיחוד, אשרה לשנתיים המאפשרת להם לעבוד ומעניקה להם זכויות חברתיות – עבודה, דיור, חינוך, בריאות ורווחה. למעשה הדירקטיבה קובעת כי הגנה זמנית נותנת זכויות מעבר לזכויות המגיעות למבקשי מקלט, אך אינן מגיעות כדי הזכויות הניתנות לפליטים שהוכרו ככאלה לאחר הליך מקלט.
עורך דין הגירה לישראל
זכרו, בקשת מקלט– בקשת פליט- בקשה לויזה כחולה לעובדים זרים ניתן להגיש באמצעות בקשה מקוונת באתר רשות האוכלוסין וההגירה, חשוב מאוד וכדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני הגירה, שמא תדחה בקשת המקלט על הסף ואיתה הויזה.