ויזת פליט ובקשת מקלט בישראל

מדינת ישראל הצטרפה כצד לאמנת הפליטים ב-1951 ואשררה את האמנה ב-1954. בנוסף הצטרפה לפרוטוקול מ-1967. הגם שהאמנה לא נקלטה בחקיקה הפנימית בישראל, מכבדת המדינה את הוראותיה כפי שהיא מצהירה על כך חזור והצהר בכל הליך שעניינו בקשת מקלט, להלן תובא סקירה משפטית בעניין ויזת פליט ובקשת מקלט בישראל מתוך פסק הדין של בית המשפט ב- עמנ (י-ם) 25000-02-17, כדלקמן:

 

התשתית הנורמטיבית

פליט, על פי האמנה, הוא אדם הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו "בגלל פחד להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור…". פליט יוכר לאחר שיוכיח "פחד מבוסס היטב" מפני רדיפה על יסוד אחת העילות המפורטות לעיל.

בצד ההכרה במבקש מקלט כפליט ככל שעמד בקריטריונים לעיל, מעגנת האמנה את עקרון "אי ההרחקה". עיקרון זה מקורו במשפט הבינלאומי המנהגי, ועל פיו אין מרחיקים אדם למקום בו נשקפת לו סכנה לחייו או לחירותו, גם אם אינו פליט במשמעו של מונח זה על פי האמנה. עיקרון זה עוגן גם בפסיקה בישראל (בג"צ 4702/94 אל טאיי נ' שר הפנים, פ"ד מט(3), 843 (1995)).

לשם הוכחת זכות למקלט מדיני על פי האמנה, על מבקש המקלט להוכיח "פחד מבוסס היטב" מרדיפה הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי. ובמילים אחרות, הפחד צריך להיות מעוגן בממצאים אובייקטיביים של ממש. כאמור, הנטל הוא על מבקש המקלט ואין המדובר בנטל של מה בכך (עע"מ 7854/12 פלונית נ' משרד הפנים (25.8.2015)).

  1. על מנת ליישם את הוראות האמנה, גיבשה המשיבה נוהל שכינויו "נוהל הטיפול במבקשי מקלט בישראל" (להלן – הנוהל). הנוהל לענייננו הוא הנוהל המתוקן מ-2011. כפי שכבר הוזכר לעיל, עד 2009 בדיקת הבקשה למקלט ועריכת ריאיון למבקש המקלט נעשו על ידי נציבות האו"ם לפליטים, כשלאחר מכן ניתנה המלצה של הוועדה המייעצת לפליטים. החל מ-1.7.2009 החלה לפעול במסגרתה של המשיבה יחידת הטיפול במבקשי מקלט (יחידת ה-RSD). תפקידה של היחידה הוא בחינת הבקשות למקלט והטיפול בהן. היחידה החליפה למעשה את נציבות האו"ם לפליטים כשהרקע לשינוי הוא העלייה הרבה במספרי הבקשות למקלט מדיני בישראל (עע"מ 8675/11 מספן מזמור טדסה נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט (14.5.2012)).

התיקון המקיף בנוהל נעשה ב-2.1.2011 ובמסגרתו הוסדר הליך הגשת הבקשה לקבלת מעמד של פליט, בחינתה והערר עליה. על פי הנוהל, קיימת ועדה מייעצת לענייני פליטים לשר הפנים או למי שהוסמך על ידו. יו"ר הוועדה הוא שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי, שאינו עובד מדינה והוא ימונה על ידי שר הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים. חברי הוועדה הם נציג משרד המשפטים, נציג משרד החוץ ונציג המשיבה.

הנוהל מפרט שלושה מסלולים חלופיים לבחינת בקשה למקלט מדיני.

המסלול האחד הוא מסלול הדחייה על הסף (סעיף 4 לנוהל). במסגרת מסלול זה, מראיין אשר ערך "ריאיון בסיסי" (בהתאם לס' 3 לנוהל) עם מבקש המקלט, ומצא בעקבותיו כי הטענות והעובדות העומדת בבסיס הבקשה, גם לו יוכחו כולן, אינן מגבשות עילה על פי אמנת הפליטים, יעביר את עניינו של המבקש לראש הצוות לשם אישור דחיית הבקשה על הסף.

המסלול האחר הוא מסלול הבחינה על ידי יו"ר הוועדה המייעצת בסדר דין מקוצר (ס' 6 לנוהל). במסלול זה בוחן יו"ר הוועדה בקשות המבוססות לכאורה על אחד היסודות הקבועים באמנת הפליטים, אלא שנמצא בעקבות "ריאיון מקיף" שנערך למבקש המקלט, כי הוא אינו אמין, כי טענותיו חסרות בסיס או כי הפחד שהציג אינו מבוסס היטב. ואם כך, המדובר בבקשה שאינה מגלה "בסיס עובדתי או משפטי מינימלי" לקבלתה. יו"ר הוועדה בוחן את החומר ומשמצא כי אכן המדובר בבקשה כזו, הוא מעביר את המלצתו למנכ"ל המשיבה, המוסמך לדחות אותה או להעביר אותה לדיון במליאת הוועדה. המשיבה אינה כופרת בכך שמרבית הבקשות המוגשות נבחנות במסגרת המסלול הזה. כך גם בקשתה של המערערת.

המסלול האחרון הוא מסלול של דיון במליאת הוועדה (ס' 7 לנוהל). הדיון במליאת הוועדה מתקיים מקום שמנכ"ל המשיבה מצא לנכון להעביר את הבקשה למליאה, לאחר שדן בהמלצת יו"ר הוועדה שניתנה במסגרת ההליך בסדר דין מקוצר, או מקום שלאחר הריאיון המקיף שנערך למבקש המקלט, נמצא כי אין לדחות את הבקשה לפי אחד משני המסלולים הקודמים. במקרים הללו מגבשת הוועדה את המלצתה על יסוד החומר המונח לפניה ולאחר מכן מועברת הבקשה להכרעת שר הפנים.

בשני המסלולים, זה שבסדר דין מקוצר וזה שבמליאת הוועדה, מתגבשות ההמלצות לאחר שנערך למבקש המקלט ריאיון מקיף ועל יסוד הממצאים שעלו ממנו. בהקשר זה יש לומר כי הנוהל (ס' 5) מורה שהריאיון המקיף (כמו גם הריאיון הבסיסי) ייערך בשפה הרשמית של מדינת אזרחותו של מבקש המקלט או בכל שפה אחרת המובנת לו. במידת הצורך ייערך הריאיון בסיוע של מתורגמן. מבקש המקלט זכאי לכך שבא-כוחו יהיה נוכח בריאיון. תכלית הריאיון הוא בחינה לעומק של בקשת המקלט ושל טענות המבקש. במסגרתו יכול המבקש להציג את כל המסמכים והטיעונים העומדים לרשותו. הריאיון אם כך, הוא עיקרו של הליך בקשת המקלט.

  1. ב"כ המשיבה מציינת בהקשר זה כי הנוהל מוזכר בפסקי דין רבים העוסקים בנושא, והחלטות רבות שנתקבלו בסדר דין מקוצר, אושרו על ידי בתי המשפט. זאת ועוד, גם בעבר, כאשר בחינת הבקשה והריאיון היו מופקדים בידי נציבות האו"ם לפליטים, נדחו בקשות רבות מבלי שהובאו לשר הפנים, על רקע ההבנה כי בקשות רבות נמצאו בלתי מבוססות ולו בראשית ראיה, וכי כל תכליתן הייתה קבלת מעמד בישראל מטעמים שאינם מעוגנים באמנה.