הבלוג

ייצוג משפטי של מסורבי כניסה בנתב"ג: התמודדות עם אזרחי אוקראינה ורוסיה

ההחלטה למנוע מאזרח זר להיכנס לישראל היא החלטה מנהלית כבדת משקל, המופקדת בידי רשות האוכלוסין וההגירה בנתב"ג. עבור אזרחי אוקראינה ורוסיה, המגיעים לעיתים על רקע…

קראו עוד

ייצוג משפטי של מסורבי כניסה ממדינות מזרח אירופה בנתב״ג

ייצוג משפטי של מסורבי כניסה ממדינות מזרח אירופה (כמו אוקראינה, גאורגיה, מולדובה, רוסיה ועוד) הוא תחום הדורש מומחיות מיוחדת, שכן רשות האוכלוסין וההגירה מפעילה…

קראו עוד

פסק-דין בו חויבה רשות האוכלוסין לרשום קטינה כבתן של שתי נשים – שאחת מהן טרנסג'נדרית אשר מזרעה נולדה הקטינה – זאת, בהסתמך על תעודת לידה מארצות הברית; נקבע, כי לפי הלכה מושרשת, כאשר הבקשה לרישומו של ההורה הנוסף נתמכה בתעודה ציבורית תקפה, על פקיד הרישום לרשום את הפרטים המבוקשים בהתאם לתוכנה; בהקשר זה, אין להבחין בין רישום הורותו של הורה נוסף בנסיבות של זיקה משפטית בלבד, לבין רישום הורות המושתת גם על זיקה ביולוגית.

בבית המשפט העליון עע"מ 944/24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט יחיאל כשר המערערים: 1. שר הפנים 2. משרד…

קראו עוד

חוק השבות נדרש להסדרת זכויות של בני משפחה של יהודי אגב עלייה לארץ. תכליתו העיקרית של חוק השבות היא לאפשר לכל יהודי באשר הוא לעלות לישראל. כנגזרת מכך ניתנה הכרה לתכלית משנית שלו – לשמור על אחדות משפחתו של יהודי המבקש לעלות ארצה, הכול בהתאם למעגלי הזכאות ששורטטו בו. ביסוד סעיף 8(א) לחוק האזרחות תכלית דומה במהותה, לשמור על התא המשפחתי של המתאזרח בישראל

בבית המשפט העליון דנ"מ 5331/24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד…

קראו עוד

הסמכות לאשר בקשה למתן רישיון ישיבה בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים, נתונה למנכ"ל הרשות, הפועל מכוח נוהל 5.2.0022 "נוהל טיפול בבקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים" (4.12.2023).

בבית המשפט העליון בר"מ 6466-05-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המבקשת: רשות האוכלוסין וההגירה …

קראו עוד

על מנת שאדם יקבל מעמד של פליט וייהנה מן ההגנות המוקנות באמנה, עליו להוכיח את קיומם של ארבעה יסודות: פחד מבוסס היטב מפני רדיפה; הטעם לרדיפה ומקורה הם על רקע אחת מעילות האמנה – גזע, דת, אזרחות, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת, או השקפה מדינית-פוליטית; הימצאותו של מבקש המקלט מחוץ למדינתו בשל אותו פחד; היעדר יכולת או חוסר רצון מצד מבקש המקלט לזכות להגנה של מדינתו בשל הפחד האמור.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ 37670-04-26 קיבאטי נ' מדינת ישראל ואח' לפני כבוד השופט דוד זילר …

קראו עוד

ההסדר לאיחוד משפחות שנקבע בסעיף 4 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מכיר בצורך ההומניטרי של הגנה על התא המשפחתי ולאפשר לבני הזוג להקים משק בית משותף בישראל, אך מותנה בהוכחת כנות הקשר, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית ופלילית. ההסדר הינו חוקתי ומידתי, ונועד למנוע ניצול לרעה של תושב הקבע בישראל ופתיחת פתח להבאת זרים כאשר בפועל לא מתקיים קשר זוגי אמיתי

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופט ארנון דראל, סגן נשיא 14 מאי 2026 עמ"נ 17939-09-25 חמודה ואח' נ' רשות האוכלוסין…

קראו עוד

כדי שיהודי ייחשב מומר לדת אחרת עליו לנקוט צעדים קיצוניים. עליו להיכנס לליבה של הדת האחרת. קביעה שמאן דהוא 'משומד' דורשת הזדהות עם הדת האחרת והתנהגות בהתאם. משמע, הבדיקה מתבצעת על פי מכלול של גורמים: התנהגות, כוונה, מודעות, הצהרה ונכונות להיכנס לתוככי הדת האחרת ולאמץ את סמליה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופט ארנון דראל, סגן נשיא 12 מאי 2026 עת"מ 7376-01-26 סטיוארט ואח' נ' רשות האוכלוסין…

קראו עוד