רבים הם המקרים בהם עובד סיעודי שטיפל באופן נאמן במטופל סיעודי, נקשר קשר רגשי של ממש עד כדי שהפך בן משפחה של ממש, אולם משנפטר המטפל מוצא עצמו עובד הזר תחת צו הרחקה וגירוש מישראל. נשאל השאלה האם ניתן להסדיר מעמד בישראל לעובד סיעודי וקבלת תעודת זהות מטעמים הומניטריים? הכל במאמר הבא.
הלכה פסוקה היא כי בשאלות הנוגעות לחוקי ההגירה נתון למשרד הפנים שיקול דעת רחב על אחת כמה וכמה כאשר המדובר בשיקול דעתה הרחב במיוחד של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. כפועל יוצא מכך, אכן מתחם ההתערבות השיפוטית בהמלצות הוועדה ובהחלטות המשיבה הניתנות על בסיסן, צר הוא אולם, בצד האמור יש לזכור, כי שיקול דעתו של שר הפנים נתון לביקורת שיפוטית כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הביקורת החלות על הפעלת כל שיקול דעת רוצה לומר כי, על שר הפנים להפעיל, אם כן, את שיקול דעתו בתום לב, על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, במידתיות ובסבירות. בהתאם לכך, הביקורת על חוקיותן של החלטות מינהליות אינה מוגבלת לשאלות שעניינן מסגרת הסמכות ולשאלות שעניינן ההליך שבו ההחלטות מתקבלות. הביקורת השיפוטית משתרעת גם על חוקיותו של שיקול הדעת שביסוד ההחלטות – מבחינת השיקולים שהרשות רשאית להידרש להם והאיזון שעליה לערוך ביניהם. במלים אחרות, המשפט המינהלי אינו מגביל עצמו רק לצד הטכני או הפורמלי של חוקיות ההחלטה.
ייצוג משפטי
כידוע, החלטות מנכ"ל המשיבה באשר להענקת מעמד מטעמים הומניטאריים מתקבלות על-ידו על-יסוד המלצותיה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. משכך, אף הוועדה איננה חסינה מפני ביקורת שיפוטית, וביקורת זו משתרעת גם על המלצותיה כגוף המייעץ לגורם מקבל ההחלטות – הן על ההליך שקדם לקבלתן והן על אופן קבלת ההחלטה. אין מדובר בדבר של מה בכך, והדרך לקבלת תעודת זהות רוויה בקשיים, שכן רשות האוכלוסין וההגירה אינה מחלקת מתנות חינם אין כסף, וכל מקרה חייב להיבחן לגופו.
פנו עוד היום לתיאום פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות עם עורך דין עובדים זרים ואנו נבחן את הסיכוי לקבלת מעמד הומניטרי ותעודת זהות לעובד סיעודי מטעמים הומניטריים, לאחר פטירת המטופל וביטול צו הרחקה וצו גירוש.