משרד עורכי דין

למשרד הפנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה הסמכות  בהתאם לחוק הכניסה לישראל, להחליט מי ייכנס בשערי הכניסה למדינת ישראל על מי שאינם אזרחי ישראל, או בעלי אשרה אחרת. לכל אזרח או תושב ישראלי הזכות להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל למשל לבן או בת זוג זרה או בקשה מתן אשרת כניסה של אזרח זר לצורך ביקור בישראל ועוד. יחד עם זאת כניסת זרים לישראל אינה גורפת ואינה אוטומטית, בטח שמדובר על כניסת בני זוג זרים של ישראלים לצורך השתקעות בישראל.

 

סירוב משרד הפנים ליתן מעמד

למשרד הפנים יש סמכות לסרב לבקשות להסדרת מעמד בישראל מתן אשרות כניסה ומעמד לזרים כאלו ואחרות בישראל ונשאלת השאלה מהי הדרך הנכונה והיעילה להגיש ערעור על החלטות דחייה של משרד הפנים ומתי פתוחה הדרך לגשת לערכאות שיפוטיות- בתי הדין לאוכלוסין וההגירה. מאמר זה יעשה לכם קצת סדר באשר להגשת ערעור על משרד הפנים.

 

הגשת ערר פנימי על החלטות סירוב, הכיצד?

על החלטות סירוב של הרשות ניתן להגיש ״ערר פנימי״ וככלל, ניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד על החלטת גורם מגורמי הרשות  אלא אם כן נקבע בנוהל ספציפי כי ערר על החלטה על פי אותו הנוהל של הרשות הינו בדרך של ערר לבית הדין לעררים מכוח סעיף 13 כד לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב,1952. יובהר כי הערר יוגש בכתב בלא שיהוי ולא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת ההחלטה ויוגש בלשכת מנהל אוכלוסין בה נתנה החלטת הסירוב. זכרו כלל חשוב, לא ניתן לפנות לבית משפט ובעניננו בית הדין לעררים, מבלי להגיש תחילה ערר פנימי שאחרת בית הדין ידחה את הערר על הסף בעילה של אי מיצוי הליכים בפני הרשות.

 

הגשת ערעור לבתי הדין לאוכלוסין והגירה, אימתי?

ככל שערר הפנימי נדחה אף הוא על ידי רשות האוכולסין וההגירה, פתוחה הדרך להגשת ערעור על החלטות הדחייה של משרד הפנים- הן העל החלטת המקור והן על החלטת הסירוב בערר הפנימי לבתי הדין לאוכלוסין וההגירה. את הערר ובמידת הצורך בקשה לצו ביניים יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת הסירוב בערר הפנימי.ֿ

 

חשוב לציין כי לא בנקל בית הדין לעררים  יתערב בשיקול דעתה של הרשות, אלא בנסיבות יוצאות דופן. עיקר ביקורתו של בית המשפט תהא בבחינת סבירות המעשה המנהלי, קרי – האם נפלו פגמים משמעותיים בהפעלת שיקול הדעת או בתקינות ההליך המינהלי, היינו  האם הרשות פעלה בהגינות, בתום לב, ביושר, בשוויון, ללא שרירות והאם השיקולים שנשקלו היו ענייניים ורלוונטיים בלבד. יחד עם זאת על רשות האוכלוסין חלה חובת ההגינות המנהלית כפי שהיא נדרשת מכל רשות מנהלית, שכן הרשות המנהלית מצויה בעמדה של כוח ואחריות ולעיתים ישנו ניצול של הכוח המינהלי על ידי פקידים בין אם מדובר בתום לב ובין אם לאו. ולכן חשוב להילחם על זכויותיכם, הרשות אינה מקדש של צדק והיא כפופה לביקורת שיפוטית.

 

 

הצורך בסיוע משפטי

עוצם כוחה של רשות האוכלוסין הוא גדול ושיקול דעתה הוא רחב, על כן על החלטות סירוב ודחייה כדאי להגיש ערר פנימי או ערעור לבית הדין רק לאחר מלאכת מחשבת של ניתוח העובדות והראיות כפי שעולות מנסיבות המקרה ומומלץ להיעזר בעורך דין שעיקר מומחיותו היא דיני הגירה לישראל בכלל וכתיבת ערעורים על החלטות משרד הפנים בפרט ולכן אל תוותרו על  לעמוד על זכויותיכם, הרשות אינה מקדש של צדק והיא כפופה לביקורת שיפוטית.