בקשה למתן מעמד לבני זוג זרים של ישראלים מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות בני אותו מין" יש להגיש לרשות האוכלוסין וזאת יכולה שתאושר בין היתר בכפוף להצגת מסמכים והתרשמות חיובית מכנות הקשר שבין בני הזוג.

ככל ומתקיים כאמור בין בני הזוג קשר כן ואמיתי והם מנהלים משק בית משותף וחיים יחד כמו זוג נשוי והמציאו לרשות ראיות, לרבות אך לא רק ממליצים שהגישו מכתבים לתמיכה בבקשה, תמונות משותפות, הוכחות למרכז חיים בישראל, עריכת ראיון זוגי, תינתן לבן או בת הזוג הזרים ויזת בן זוג- אשרת שהייה מסוג ב1 לזמן קצוב.

ההסדר החקיקתי לבקשות זוגיות ואשרות מכוח חיים משותפים, קבוע בין היתר בחוק הכניסה לישראל הקובע:כי ״מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה ו״מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה.״

סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים לתת אשרות ורשיונות מכוחו. תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 קבעו סוגי אשרות ורשיונות מסוימים למעבר, לביקור ולארעי. בחוק ובתקנות לא נקבעו קריטריונים למתן אשרות ורישיונות לישיבת קבע. ההלכה היא, כי שיקול דעתו של השר במסגרת סמכותו בסוגיה זו הוא רחב ביותר, אם ובאילו תנאים להתיר לזרים להתישב בישראל בהעדר זכות קנויה לכך, כפי שקבע בית המשפט העליון.

כמובן, השר נתון לביקורת שיפוטית ככל רשות, ועליו לקבוע כללים וקריטריונים להפעלת שיקול הדעת כראוי וכמתחייב מסדרי מנהל תקין, כפי שאף עשה בנהלים שונים במסגרת שיקול הדעת המוקנה לשר הפנים בהפעלת סמכויותיו מכוח החוק, נקבעו נהלים לצורך הסדרת המעמד של זר־ה מכוח זוגיות עם אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, בין מכח נישואין ובין מכח קשר של ידועים בציבור. הנוהל הרלבנטי שמכוחו ביקשה המערערת מעמד, הינו נוהל ידועים בציבור אשר קובע הוראות בדבר הסדרת המעמד של זר־ה מכוח זוגיות עם אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הם ידועים בציבור ואינם נשואים. הנוהל השני, שלא חל בענייננו, אך אזכירו למען השלמת התמונה, הוא נוהל מס' 5.2.2008 – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי הרלוונטי לבחינת בקשות להתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית.

היינו, הנישואין כשלעצמם אינם מקנים זכאות אוטומטית לאזרחות, והעדרם כשלעצמו אינו שולל אותה הרציונל העומד בבסיס נוהל ידועים בציבור, הוא "ההכרה כי גם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמאלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ, ובלבד שמדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס. מדיניות זו נותנת ביטוי למחויבותה של המדינה לזכות לחיי משפחה, הכוללת את זכותו של הפרט לבחור את בן זוגו ולהקים עימו משפחה."

עם זאת, קיים הבדל בין בחינת קשר של נישואין לבין קשר של ידועים בציבור לאור ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפיה"בעוד קשר של נישואין ניתן לזיהוי בקלות על פי אקט פורמאלי מכוֹנן, זיהויו של קשר של ידועים בציבור מחייב בחינה עובדתית של טיב ונסיבות הקשר, על מנת לקבוע האם מתקיימים תנאי הסף – הגמישים כשלעצמם – בדבר חיים משותפים כבעל ואשה וניהול משק בית משותף".

ייצוג משפטי בבקשה מכוח חיים משותפים

אין מחלוקת בדבר זכותו של של אזרח ישראל לחיי משפחה בישראל ונוהל ידועים בציבור נועד להגשים את הזכות לעצב את חיי הזוגיות של בני הזוג כרצונם לרבות בהפרדה רכושית  ואף אין להם חובה להינשא כדי להוכיח את כנות הקשר הזוגי ביניהם. עם זאת, עדיין עומדת הדרישה להראות כי במקרה המסוים הנדון מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי, ולא, למשל, בשותפות כלכלית וחלוקת מגורים משותפים, או בקשר פיקטיבי שמטרתו רק השגת מעמד בישראל. הליך ההתאזרחות של בת־ן הזוג הזר־ה מותנה בקיום תא משפחתי כן ואמיתי, ובהעדר שכנוע כי מתקיים תא כזה, לא יינתן מעמד מכח הזוגיות.

פנו עוד היום למשרדנו הנותן ייעוץ משפטי בתחום משרד הפנים לבחון זכאותכם לויזת זוגיות מכוח חיים משותפים, הפגישה ללא עלות