הכל על עלייה וקבלת אזרחות ישראלית

 

כאמור בסעיף 1 לחוק השבות, כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל, ובהתאם לסעיף 4א(א) לחוק השבות, זכות זו מוקנית, בין היתר, גם לנכד של יהודי. העותר טען לפני המשיבים, כי הוא נכד של יהודי, ועל נסיבה נטענת זו הוא מבסס את טענתו לזכאות לקבלת מעמד עולה.

במסגרת הוכחת זכאות לקבלת מעמד לפי חוק השבות, הנטל הראשוני להבאת ראיות מנהליות מספיקות לביסוסה הלכאורי של הזכאות, מוטל, על מבקש הזכאות. טיב הראיות הנדרשות להרמת אותו נטל יכול וישתנה בנסיבות כל מקרה.

עמידה בנטל ראשוני להוכחת זכאות אינו מחייב את המשיב לבקשה לקבל את הבקשה, אך בהעדר ראיות מנהליות מנגד שתעוררנה חשד מבוסס, יכול ותתגבש זכאות אופרטיבית.

לא אחת נפסק, כי לשר הפנים שיקול דעת רחב בכל הנוגע להענקת מעמד בישראל לזר, וכי ההתערבות בשיקול דעתו תהא מצומצמת.

רשות האוכלוסין וההגירה  היא יחידת סמך של משרד הפנים ושם יש להגיש את הבקשה. כבר נפסק, כי למתן מעמד מכוח חוק השבות השלכות כבדות משקל ומשכך על המשיב לבקשות למתן מעמד לנקוט במשנה זהירות. אמנם יציאות תכופות מישראל של מי שמבקש להשתקע בישראל עשויות להשליך על בחינת רצונו להשתקע בישראל, בחינה רלוונטית לקבלת מעמד

ייצוג משפטי על ידי עורך דין לאזרחות

כל אחת משבע הדרכים לקניית אזרחות ישראלית (המנויות בסעיף 1 בחוק האזרחות), מעמידה דרישות שונות ותנאים שונים, אשר רק בהתקיימם ניתן לרכוש אזרחות ישראלית. בחינת כל אותן שבע דרכים לקניית אזרחות ישראלית, מעלה הבדל משמעותי בין כל הדרכים לקניית אזרחות ישראלית לבין קנייתה מכוח לידה או מכוח אימוץ (ככלל הוראות סעיף 4ב השוו את התנאים לרכישת אזרחות מכוח אימוץ לאלו הקבועות בסעיף 4, שעניינן רכישתה מכוח לידה) או לקנייתה מכוח הענקה על-פי סעיף 9(א)(2) (או סעיף 9(א)(3)) בחוק. הבדל זה הוא כי רק קניית אזרחות מכוח לידה (או מכוח אימוץ) או מכוח הענקה על-פי סעיף 9(א)(2) אינן דורשות כי מבקש האזרחות יהיה תושב ישראל, יימצא בישראל, ישתקע בה או יראה כי בכוונתו להשתקע בה.

 

 על כן חשוב מאוד להגיש את בקשת האזרחות באופן הספציפי והרלוונטי בהתאם לחוק הכניסה לישראל. מעוניינים להגיש בקשת אזרחות לישראל? דחו את בקשתכם לאזרחות ישראלית? פנו עוד היום למשרדנו  העוסק בהגירה לפגישת ייעוץ משפטי ללא עלות ונבחן דרכי פעולה לקבלה או השבת אזרחותכם בהתאם לדין.