קבלת אזרחות בישראל מכוח נישואין לאזרחית או אזרח ישראלי – המסגרת החוקית
סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 קובע כי הסמכות להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי "שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה", נתונה לשר הפנים, או למי שהוסמך על-ידו.
סעיף 2 לחוק מסמיך את שר הפנים לתת אשרות ורשיונות מכוחו. תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 קובעות סוגי אשרות ורישיונות מסוימים למעבר, לביקור ולשהות ארעית. בחוק ובתקנות לא נקבעו קריטריונים למתן אשרות ורישיונות לישיבת קבע, וההלכה היא, כי שיקול דעתו של השר במסגרת סמכותו בסוגיה זו רחב ביותר, אם ובאילו תנאים להתיר לזרים להתיישב בישראל בהעדר זכות קנויה לכך.
כמובן, משרד הפנים נתון לביקורת שיפוטית ככל רשות, ועליו לקבוע כללים וקריטריונים להפעלת שיקול הדעת כראוי וכמתחייב מסדרי מנהל תקין, כפי שאף עשה בנהלים שונים שקבע.
סעיף 7 לחוק האזרחות, עוסק בהתאזרחות בני זוג הנשואים לאזרחית או לאזרח ישראלי, וקובע כי:
"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".
היינו, כאשר אחד מבני הזוג הינו אזרח ישראלי, יכול בן זוגו לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לקבלת אזרחות לו ביקש זאת ללא זיקה לבן הזוג הישראלי מטרת הסעיף היא לאפשר לאזרחים ישראלים לקשור את חייהם בנישואין עם אזרחי מדינה זרה כרצונם, מבלי שיהיה עליו או עליה לבחור בין בן הזוג והקמת משפחה מזה, לבין המגורים בארץ מזה. ברם, למדינה יש אינטרס לגיטימי במניעת ניצול לרעה של התאזרחות מטעמים אופורטוניסטיים, ולפיכך אין בהקלה שבסעיף 7 לחוק האזרחות כדי להקנות זכאות גורפת לאזרחות מכוח נישואין, ולרשות מסור שיקול דעת רחב בעניין זה.
לשם יישומה של הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות זו פרסם שר הפנים, במסגרת הסמכות הנתונה לו ושיקול הדעת הרחב כאמור לעיל, נהלים המאפשרים את הסדרת המעמד של זרים מכוח נשואים לאזרחי המדינה או תושבי קבע בה. במסגרת זו נוהל מספר 5.2.2008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" עוסק בבקשות להתאזרחות מכח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית. על-פי הנוהל, אישור הבקשה נעשה בהליך מדורג, בכפוף לבדיקה מקיפה, הכוללת גם ראיון אישי בדבר כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל; והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. סיומו של ההליך, בתום ארבע וחצי שנים, במתן אזרחות לבן הזוג הזר, ככל שיימצא כי אכן מתקיימים התנאים הנדרשים, ובהתאם לבקשה מתאימה שתוגש.
ייצוג משפטי בקבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין
על בני זוג המבקשים לקבל מעמד מוטל נטל מהותי להוכיח קיומו של קשר זוגי כן ואמיתי, הן כשהם טוענים לזכאות למעמד מכח נישואין, הן כשהם טוענים זאת במסגרת קשר של ידועים בציבור ונטל ההוכחה כי אכן מדובר בקשר כן ואמתי רובץ על כתפיהם של בני הזוג, ולא עומדת למשרד הפנים כל כל חובה בדבר הוכחת היעדרו של כנות קשר. הנטל עובר לכתפי רשות האוכלוסין וההגירה, רק לאחר שבני הזוג הכרה הוכיחו את כנות הקשר ביניהם, בראיות ובהגשת מסמכים מספיקות ברמה הנדרשת בהליך מנהלי.
פנו עוד היום לתיאום פגישה במשרדנו ונסייע לעם בקבלת המעמד לבני זוגכם והגשמת התא המשפחתי בישראל. משרדני מתמחה בדיני הגירה לישראל בכלל ובהסדרת מעמד בכלל וקבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין בפרט.