בקשות למתן אזרחות על מי שחוק השבות חל עליו, יש להגיש בפני משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעות הלשכה הקרובה לאזור המגורים כאשר המבקש מתגורר בישראל ואם אינו מתגורר בישראל, יש להגישן באמצעות שגרירות ישראל הקרובה לאזור מגוריו. כדאי ללמוד על זכאות על פי חוק השבות יש לבחון מספר רב של נתונים ומומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני הגירה בכלל ובפרשנות חוק השבות בפרט.

תכליתו העיקרית של חוק השבות

תכליתו העיקרית של חוק השבות הינה לאפשר לכל יהודי לעלות לישראל. לשם השגת מטרה זו, החוק מעניק זכויות גם לבני משפחה של זכאי שבות שאינם יהודים, במטרה לאפשר למשפחות מעורבות לעלות לישראל יחד. סעיף 4א' בחוק השבות, שכותרתו "זכויות בני משפחה", קובע :"הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". בהתאם לחוק השבות, יהודי הוא מי "שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". הביטוי "ילד של יהודי" יכול להתפרש בשני אופנים. הראשון, מי שהורהו הוא יהודי, והשני, מי שנולד להורה יהודי, דהיינו מי שהורהו היה יהודי בעת לידתו. בשנת 1972, היועץ המשפטי לממשלה דאז, מאיר שמגר ז"ל, חיווה דעתו כי יש לפרש את הביטוי "ילד של יהודי" בסעיף 4א' בחוק השבות, כמורכב משני רבדים, האחד, שהאדם בו מדובר הוא יוצא חלציו של בעל הזכויות. והשני, שבעל הזכויות יהיה יהודי בעת שהוא עולה ארצה. (ראה חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זכויות בן משפחתו של מתגייר (1972)). בהתאם להנחיה זו, הוענקו זכויות לילדיהם של מי שהתגיירו ונהיו זכאי שבות, גם אם גיור ההורה היה לאחר לידת הילדים. הנחיה זו הביאה לכך שמתגיירים רבים ביקשו, באמצעות גיורם, להקנות זכויות לפי חוק השבות לקרובי משפחתם, אשר במקרים רבים מהווים מספר רב של אנשים, ובפועל, מספרם של העולים שאינם יהודים שקיבלו זכויות לפי חוק השבות הלך וגדל.  על רקע זה פורסמה בשנת 2001, "חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זכויות בן משפחתו של מתגייר (2001) לפיה, "הפרשנות הראויה של חוק השבות היא שזכויות שבות מוקנות לילדו של יהודי, שהוגדר ככזה בעת לידתו של הילד. לפיכך, מי שנולד ליהודי – בין אם אמו יהודיה ובין אם התגייר – זכאי לעלות ארצה מכח החוק, אולם אם אביו או אמו התגיירו לאחר לידתו, הוא איננו זכאי לזכויות חוק השבות אלא אם יתגייר בעצמו". במסגרת חוות הדעת נקבע גם שיש להסדיר פתרונות מעבר לאנשים שהוגדרו כזכאי חוק השבות כקרובי מתגיירים, הממתינים למימוש זכויותיהם, ולמצוא פתרונות הומניטריים במקרים נחוצים.

בהתאם לכך, נקבעה בנוהל מינהל האוכלוסין תקופת מעבר של כחצי שנה, וניתנה לאלה הטוענים להסתמכות על הנוהל הקודם הזדמנות להגיש בקשותיהם עד יום 01.08.2001 . חוות הדעת האמורה משמשת מזה למעלה מ- 20 שנה כבסיס לפעולות משרדי הממשלה הנוגעים לעניין בנושא זכויות בני משפחה של מתגייר, והיא חלק אינטגרלי מהדין הנוהג בתחום זה. בבג"צ 7638/10 שלמה אלמו טפרה ואח' נ' שר הפנים (29.4.2014) נדונה עתירת העותרת להעניק לה אשרת עולה על פי חוק השבות, בהיותה בת של יהודי, בהתאם להנחיות "גר גורר" שהיו בתוקף עד שנת 2001.

ייצוג משפטי בבקשות לפי חוק השבות

זכאות על פי חוק השבות וקבלת אזרחות איננה אוטומטית גם עם המדובר במבקש שהינו יהודי מובהק, כל בקשה למתן אזרחות נבחנת באמות מידה אובייקטיביות וסובייקטיביות בהתאם לנסיבות פרטניות של כל מקרה ומקרה. על מנת לבחון זכאותכם ובטרם הגשת בקשה למתן אזרחות ישראל, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני הגירה בכלל ובפרשנות חוק השבות בפרט.

פנו למשרדנו לקבל ייעוץ משפטי ללא עלות ובחינת זכאות לקבלת אזרחות על פי חוק השבות