ויזת מומחה זר לישראל (אשרת ב/1): המדריך המלא למעסיקים וחברות
בעידן הגלובלי של שנת 2026, מחסור בטאלנטים ובידע מקצועי ספציפי הוא אחד החסמים המרכזיים לצמיחה של חברות ישראליות. בין אם מדובר בחברת הייטק הזקוקה למהנדס אלגוריתמים נדיר, חברת תשתיות שזקוקה למומחה ריתוך תת-ימי לפרויקט לאומי, או מסעדת שף המחפשת אמן סושי מיפן – הפתרון לעיתים קרובות נמצא מעבר לים.
כדי להביא את אותם מוחות וידיים עובדות לישראל באופן חוקי, מדינת ישראל יצרה מסלול ייעודי: אשרת עבודה מסוג ב/1 למומחה זר (המוכרת גם בשם ויזת מומחה).
עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה אינה מחלקת את האשרות הללו בקלות. מטרת העל של המדינה היא להגן על שוק התעסוקה המקומי ולמנוע מצב שבו עובדים זרים זולים דוחקים את רגליהם של עובדים ישראלים. לכן, הליך הוצאת ויזת מומחה הוא אחד ההליכים הבירוקרטיים המורכבים ביותר בעולם דיני ההגירה התאגידית, ודורש עמידה בתנאי סף נוקשים מאוד. במדריך זה נסקור את התנאים, השלבים, והמסלולים השונים העומדים לרשות מעסיקים המעוניינים לקלוט מומחים מחו"ל.
מי נחשב "מומחה זר" בעיני משרד הפנים?
לא כל עובד מיומן מחו"ל יוגדר כ"מומחה" על ידי הרשויות בישראל. ההגדרה המשפטית דורשת מהמעסיק להוכיח שלעובד המיועד יש ידע, מומחיות וכישורים ייחודיים שאינם בנמצא בישראל, או שקיים מחסור חמור בהם בשוק המקומי.
רשות האוכלוסין מחלקת את המומחים למספר קטגוריות מרכזיות:
- מומחים אקדמאים (הייטק וטכנולוגיה): עובדים בעלי תואר אקדמי רלוונטי לתחום מומחיותם. קטגוריה זו נפוצה מאוד בחברות סטארט-אפ, תאגידי סייבר, ומרכזי פיתוח בינלאומיים הממוקמים בישראל, אשר זקוקים למהנדסים וחוקרים מן השורה הראשונה.
- מומחים שאינם אקדמאים (תעשייה, תשתיות ואומנות): עובדים שמומחיותם נרכשה דרך ניסיון מעשי רב שנים והכשרות מקצועיות. תחת קטגוריה זו נמצא רתכים מומחים, טכנאי מכונות כבדות, אומנים, וספורטאים זרים המגיעים לשחק בקבוצות ישראליות.
- שפים במסעדות אתניות: קטגוריה ייחודית המאפשרת למסעדות המוגדרות כ"אתניות" (כגון מסעדות אסייתיות, איטלקיות או יווניות אותנטיות) להביא שפים מומחים מארץ המקור, בכפוף לאישור והמלצת משרד התיירות.
- מומחים רפואיים: רופאים מומחים, מנתחים ואנשי סגל רפואי בכיר המגיעים לבתי חולים ומוסדות מחקר בישראל לצורך העברת ידע או ביצוע פרוצדורות ייחודיות.
תנאי הסף להעסקת מומחה זר: רף גבוה למעסיקים
כדי למנוע ניצול של המערכת, קבעה המדינה נהלים מחמירים, שהחשוב והנוקשה שבהם הוא תנאי השכר המינימלי, לצד חובת הוכחת המומחיות.
כפל השכר הממוצע במשק
תנאי הברזל (למעט חריגים מעטים המוגדרים בנוהל) הוא חובת המעסיק לשלם למומחה הזר שכר חודשי העומד על לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק (סכום המתעדכן מדי שנה, ועולה על 25,000 ש"ח ברוטו בחודש נכון להיום). הדרישה הזו נועדה להבטיח שהחברה אכן מביאה את העובד בגלל מומחיותו הנדירה, ולא במטרה לחסוך בעלויות העסקה על גבם של עובדים מקומיים. במסגרת הבקשה, חובה על החברה להוכיח חוסן ויכולת כלכלית לעמוד בתשלום שכר זה לאורך זמן, באמצעות אישורי רואה חשבון.
נטל הוכחת המומחיות והצורך
על החברה המבקשת להגיש תצהירים ומסמכים מפורטים המסבירים מדוע דווקא עובד ספציפי זה נדרש לחברה, מהו הניסיון הייחודי שלו, ומדוע לא ניתן היה לאתר עובד ישראלי מקביל. לרוב, נדרש להראות שבוצעו ניסיונות כנים לאיתור עובד מקומי דרך חברות השמה, לשכות התעסוקה או פרסום משרות. יש לצרף קורות חיים עדכניים, תעודות אקדמיות (מאומתות בחותמת אפוסטיל בינלאומית), ומכתבי המלצה ממעסיקים קודמים בחו"ל.
שלבי התהליך: הבירוקרטיה שמאחורי הויזה
הוצאת הויזה היא תהליך רב-שלבי, סיזיפי ומדוקדק, האורך לרוב מספר חודשים. טעות קטנה באחד השלבים עלולה לגרור דחייה של הבקשה ועיכוב משמעותי בפרויקט של החברה.
- שלב א' – בקשה לקבלת היתר העסקה: המעסיק מגיש בקשה עבת-כרס ליחידת ההיתרים של רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה נבחנת על ידי ועדה מקצועית (לעיתים בשילוב משרדי ממשלה נוספים כמו משרד הכלכלה), הבוחנת את מהות החברה, הפרויקט ואת כישורי הזר.
- שלב ב' – הגשת בקשה לאשרה בלשכת משרד הפנים: לאחר קבלת ההיתר העקרוני, יש לגשת ללשכת רשות האוכלוסין להנפקת האשרה עצמה. בשלב זה יש להסדיר את הערבויות הנדרשות – לרוב נדרשת הפקדת ערבות בנקאית גבוהה מצד המעסיק כדי להבטיח את יציאתו של העובד מישראל בתום התקופה.
- שלב ג' – התהליך הקונסולרי בחו"ל: לאחר אישור משרד הפנים, הויזה נשלחת (באמצעות כבל אלקטרוני) לקונסוליה הישראלית במדינת המוצא של המומחה. העובד מזומן לראיון אישי בקונסוליה. רק לאחר אישורו על ידי הקונסול, מונפקת הויזה בדרכונו, והוא רשאי לרכוש כרטיס טיסה ולעלות על מטוס לישראל. יציאה לישראל לפני שלב זה תוביל לסירוב כניסה בנתב"ג.
- שלב ד' – נחיתה והארכת האשרה בישראל: לאחר כניסתו לארץ, האשרה המוטבעת בדרכון תקפה בדרך כלל לתקופה קצרה (כ-30 יום). על המעסיק והעובד לגשת ללשכת משרד הפנים כדי להאריך את האשרה לשנה מלאה, ולקבל אשרת כניסות מרובות (אינטר-ויזה) שתאפשר לעובד לטוס לביקורי מולדת ולחזור.
המסלולים המהירים: מומחים לתקופות קצרות קצובות
חברות רבות אינן זקוקות למומחה לשנים ארוכות, אלא למשימות ממוקדות: התקנת מכונה חדשה במפעל, הדרכת צוותים, תיקון ציוד הנדסי מורכב, או מתן ייעוץ אסטרטגי. עבור מקרים אלו, המדינה יצרה מסלולים מזורזים הפוטרים את המעסיק מחלק מהבירוקרטיה הכבדה (כמו הדרישה לכפל שכר במקרים מסוימים):
- מסלול STEP (עד 90 ימים): מסלול מזורז המאפשר קבלת היתר תוך מספר ימים. מסלול זה מיועד אך ורק לאזרחי מדינות הפטורות מאשרת תייר לישראל (כמו ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי וכו'). היתרון הגדול הוא שאין צורך להמתין לתהליך הקונסולרי במדינת המוצא, והעובד יכול להגיע לישראל מיד לאחר קבלת ההיתר.
- מסלול מומחה ל-45 יום: מסלול דומה, המיועד לתקופות קצרות מאוד, ונועד לתת מענה לתיקוני חירום, כיול ציוד, וביצוע הדרכות טכניות.
חשוב להדגיש: גם במסלולים אלו, חל איסור מוחלט על העובד להתחיל לעבוד לפני שהסדיר את אשרת העבודה מסוג ב/1 בדרכונו. כניסה לישראל על תקן של "תייר" (אשרת ב/2) במטרה לעבוד, אפילו ליום אחד, היא עבירה פלילית חמורה.
הבאת בני משפחת המומחה לישראל
מומחים זרים בכירים, שמגיעים לישראל לתקופות ארוכות, לרוב לא יסכימו להגיע ללא בני משפחתם מדרגה ראשונה. משרד הפנים מאפשר למשפחתו של מומחה (אשר אושר לו היתר ליותר מ-90 יום) להצטרף אליו לישראל. בת הזוג (או בן הזוג) וילדיו הקטינים של המומחה יקבלו אשרת תייר מסוג ב/2 לכל תקופת שהותו של המומחה בארץ. חשוב לציין שאשרה זו אינה מקנה לבן הזוג את הזכות לעבוד בישראל, אלא רק לשהות בה כדין.
הסכנות שבהעסקה ללא היתר כדין: ענישה מחמירה למעסיקים
הפיתוי לחסוך את זמן ההמתנה ואת עלויות עורך הדין, ולבקש מהעובד "פשוט להגיע כתייר ולהתחיל לעבוד", הוא מסוכן מאין כמותו. מדינת ישראל רואה בחומרה רבה העסקת עובדים זרים ללא היתר ואשרה מתאימה.
העסקת עובד זר ללא אשרת ב/1 גוררת ענישה מחמירה כלפי החברה המעסיקה ומנהליה:
- קנסות מנהליים כבדים: קנסות היכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים בגין כל עובד.
- רישום פלילי: הגשת כתבי אישום פליליים אישיים נגד נושאי המשרה בחברה (מנכ"ל, מנהל משאבי אנוש).
- הרחקת העובד: מעצר העובד על ידי רשות האוכלוסין, גירושו מישראל ואיסור כניסתו לארץ למשך 10 שנים, מה שקוטע את הפרויקט העסקי באופן מיידי.
מדוע קריטי להיעזר בעורך דין להגירה עסקית?
מנהלי משאבי אנוש (HR) ויועצים משפטיים פנימיים של חברות עושים עבודה מצוינת בניהול השוטף, אך הליכי הוצאת ויזות מומחה דורשים מיומנות ספציפית והיכרות אינטימית עם נהלי משרד הפנים והפסיקה העדכנית. טעות בבחירת סיווג המומחה, חוסר במסמך מאומת, או ניסוח שגוי של תצהיר ההסבר – עלולים לעלות לחברה בעיכובים של חודשים.
משרד עו"ד הגירה מורן לוי ודניאל כפיר מתמחה בהגירה עסקית ומלווה תאגידים, חברות הייטק, מסעדות ומפעלים בתהליך המלא של הבאת מומחים זרים לישראל. אנו מתנהלים ישירות מול יחידת ההיתרים ולשכות רשות האוכלוסין, ומבטיחים תהליך חלק, מהיר וחוקי לחלוטין.
אם החברה שלכם מתכננת לקלוט טאלנטים מחו"ל או זקוקה למומחיות נדירה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין עובדים זרים בשלבים המוקדמים ביותר של הפרויקט. אנו נבחן את היתכנות הבקשה, נמליץ על המסלול המהיר ביותר עבורכם, ונדאג שהמומחה שלכם ינחת בישראל ללא תקלות בנתב"ג.