בקשה למתן מעמד בישראל יכולה להיות גם מטעמים הומניטריים, על ידי הגשת בקשה למתן מעמד מכוח נוהל חרום רפואי של רשות האוכלוסין והגירה בהינתן כי מדובר על  "מצב חרום רפואי", שמעמיד את המבקש בסכנת חיים מיידית ולא במחלה כרונית, שדורשת טיפול ומעקב.

נוהל ויזה רפואית של רשות האוכלוסין וההגירה

נוהל הרפואי שמספרו 5.2.0038 נסמך על הגדרת "מצב חירום רפואי" כפי שמגדיר אותו החוק. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המגדיר בסעיף 2 "מצב חירום רפואי" כ"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף". משמע, על מנת שמצבו הרפואי של אדם יוגדר כמצב חירום רפואי, לא די בכך שיהיה במצב הרפואי הפרטיקולארי בכדי להעמיד בפני סכנת חיים או נכות חמורה ובלתי הפיכה, אלא על הסכנה להיות מיידית וכזאת המצריכה טיפול רפואי דחוף.

על פי פסיקת בית המשפט

"הסדרת עיכוב הרחקה ומתן מעמד זמני במצב חרום רפואי נעשית לפי נוהל הטיפול בבקשה לעיכוב הרחקה/מתן רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה מוגבלת במצב חירום רפואי, נוהל 5.52.0038 (להלן: הנוהל). לפי הנוהל עיכוב הרחקה ורישיון לישיבת ביקור יינתנו כאשר מדובר במצב חירום רפואי, כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה), ובמקרים שבהם מצבו הרפואי של המבקש אינו מאפשר את הטסתו, עד לייצוב מצבו הרפואי (סעיף א.2 לנוהל). הנוהל מבהיר במפורש כי "מחלה כרונית שאינה מעמידה את המבקש בסכנת חיים מיידית אינה מצדיקה מתן מעמד בישראל או עיכוב הרחקה (סעיף א.3 לנוהל). נוסף על כך, נקבע בנוהל כי ניתן לאפשר פרק זמן של 30 יום, לצורך הצטיידות בתרופות, היערכות והתארגנות ליציאה מישראל (סעיף ג.4.ד. לנוהל)."

עו"ד למתן מעמד-ויזה מטעמים רפואיים

ככל ומדובר במי שסובל ממחלה כרונית שניתן לתת לה מענה באמצעות טיפול מתאים, וכן הוא בר-הטסה. הרי שמצבו הרפואי של המערער אינו דחוף, וממילא אינו מצדיק מתן אישור שהייה מטעמים רפואיים ואולם, סעיף 2 לחוק זכויות החולה מגדיר "מצב חרום רפואי" כ-"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף.

פנו עוד היום לפגישה עם משרדנו המתמחה בתחום דיני ההגירה  ללא התחייבות ונבחן סיכויי הצלחתה של בקשה למתן מעמד-ויזה מטעמים רפואיים