משרד עורכי דין

ככלל, נתין זר הנמצא בישראל ראשי להגיש בקשת מקלט ולבקש הכרה ומעמד של ויזת פליט או ויזה כחולה בלשון הזרים, מקום שמתקיימת עילת מקלט בדבר סכנה מוחשית לחיים של המבקש וחשש מבוסס לרדיפה שלטונית בהתאם לאמנת הפליטים שאושררה על ידי מדינת ישראל ואין נפקות אם עילת המקלט נולדה לאחר שהמבקש יצא את ארץ מוצאו.

 

הגשת בקשה לויזת פליט-ויזה כחולה:

כל זר רשאי להגיש בקשת מקלט, הגשת בהקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל תעשה באופן מקוון באתר רשות האוכלוסין וההגירה ולבקש ויזת פליט, על רשות האוכלוסין וההגירה לבחון את הבקשה בכובד ראש והיא אינה ראשית לסרב את הבקשה על הסף על אלא לאחר עריכת ריאיון למבקש.

 

לאחר קיום ריאיון

בדרך כלל מעטות הן בקשות המקלט שמתקבלות בישראל ולכן בקשות המקלט ברובן נדחות ועל המבקש לעזוב את ישראל תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, מיד לאחר קיום הריאיון ביחידת מבקשי המקלט של משרד הפנים.

 

הגשת ערר ובקשה לצו זמני לבית הדין לעררים

הדרך הנכונה והיעילה לתקוף החלטת סירוב של ויזת פליט על ידי משרד הפנים היא על ידי הגשת ערר ובקשה לצו ביניים לבית הדין לעררים. בית הדין יתבקש ליתן משקל לרב בשלב זה לטענותיו  של המבקש בדבר סכנה ממשית לחיו ו/או חירותו ו/או שלמות גופו נוכח הנזק הרב והבלתי הפיך שעלול להיגרם לו אם לא ינתן הצו הזמני ו/או צו הביניים וערעורו יתקבל. שכן, למרות החלטת יחידת מבקשי המקלט באשר להוכחת רדיפה, לא ניתן לומר בוודאות כי לא הוכחה סכנה זו. משמעות הדבר- אם קבלת הצו יקבל המבקש צו זמני שיימנע את הרחקתו מישראל ויש המגדרים זאת כויזת פליט זמנית או ויזה כחולה.

 

הדרישה לראיות מינהליות "ברורות חד, משמעיות ומשכנעות" בפגיעה בזכויות יסוד

ככלל במצב דברים רגיל הדרישה הראיתית החלה על המינהל בעת קבלת  החלטה הינה בגדר של הפעלת אמות מידה של סבירות, ולשכם כך נדרשת הראיה על פיה התקבלה ההחלטה בעלת משקל ראייתי כלשהו ולאו בעלת ערך של קבילות שכן אף לבית הדין הסמכות לקבל ראיות שאינן קבילות על פי שיקול דעתו.

 

כך למשל לבית הדין הסמכות בהתאם לסעיף 22 תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), תשע"ד-2014 לסטות מהתקנות עת "ראה בית דין כי נסיבות העניין מחייבות שלא להשהות את הדיון בערר שלפניו או מצדיקות סטייה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא לדון בו בסטייה מהוראות תקנות אלה, ככל שנדרש, מטעמים מיוחדים שיירשמו"

 

ואולם החלטה מינהלית שיש לפגוע בזכויות אדם או בזכויות יסוד ובעניינו דחייה של בקשת מקלט מדיני/בקשה לויזת פליט שעילה סכנה ממשית לחייו, על הרשות האוכלוסין וההגירה לבסס את החלטה על פי אמות מידה ראייתית מחמירות וזאת בשל הפגיעה בזכויות אדם- לראיות מינהליות "ברורות חד, משמעיות ומשכנעות", כך למשל בבג"ץ  951/06 שטיין נ' המפקח הכללי, משטרת ישראל קבע כבוד השופט הנשיא שמגר כי "כגודל הזכות כך גם גודלה של הראיה, המשמשת יסוד להחלטה בדבר הפחתתה של הזכות".

 מין הראוי להביא את דברי כבוד השופטת ד' ברק ארז בספרה "משפט מניהלי" שם בעמ' 448, כדלקמן:

 "בעידן החוקתי, הדרישה להעלאת הרף הראייתי הנדרש לצורך קבלת החלטות הפוגעות בזכויות יסוד עשויה להחשב כחלק בלתי נפרד מן ההגנה החוקתית על זכויות אלה, אן אף כחלק מן ההגנה החוקתית להליך נאות"

מין הכלל אל הפרט, בהינתן כי לעורר נערך ריאיון פסול לפיו לא חתם על פרוטוקול התשאול, בהיעדר תרגום והבנה של הנאמר, הרי שבנסיבות העניין בית הדין הנכבד מתבקש לפסול את התשאול להורות למשיבה לערוך לעורר תשאול נוסף בהתאם לכל דין.

משמעות צו הבינים- "ויזת פליט זמנית"

ככל וייקבע על ידי בית הדין לעררים כי לא יינקטו כנגד אמצעי אכיפה כנגד המבקש עד לסיום ההליך המשפטי, משמעות הדבר כי לא תו ההרחקה מעוכב, ונצו מהווה מעין ויזת פליט זמנית.

האם מותר לעבוד עם ויזת פליט:

יודגש כי, על פי החלטת כבוד השופט  חגי ברנר, סגן נשיא ב-עמ"נ (ת"א) 12970-01-20 גברה סיסאי נ' משרד הפנים נקבע, כי: "מי שאין להרחיקו מישראל מכל סיבה שהיא, הדעת נותנת כי ראוי לאפשר לו לקיים את עצמו, ולכן אין אוכפים לגביו את האיסור על העסקתו חרף היותו עובד זר"

 

ייצוג משפטי להוצאת ויזת פליט וערר לבית הדין לעררים

משרד עורכי הדין מורן לוי ודניאל כפיר מומחים לענייני רשות האוכלוסין וההגירה והגשת בקשת מקלט ומעמד של ויזת פליט, המשרד צבר לזכותו הצלחות רבות בייצוג של לקוחות רבים מול שרד הפנים והגירה,  לרבות ייצוג בבית הדין לעררים, בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון, למשרד וותק ומוניטין של 25 שנות ניסיון של הצלחות והישגים משפטיים.