הסדרת מעמד בישראל לאזרחי אתיופיה

 

לאור המלחמה קשה החלה כעת באתיופיה (2023), נהיר כי ניתן להסדיר מעמד לאזרחי אתיופיה השוהים בישראל שלא כדין שהרי אינם ברי הרחקה. יודגש כי אמנת הפליטים חלה על כל מי שנשקפת סכנה לחייו, בנסיבות המצוינות באמנה, ביניהם מלחמה. מדינת ישראל אינה רשאית להרחיק מי שנכנס בגדרי האמנה למדינתו שם  הוא נתון בסכנה.

 

החלטת משרד החוץ באשר לאזרחי אתיופיה

 משרד החוץ קבע כי  צפויה סכנה מוחשית לאזרחי אתיופיה שישובו לארצם, כפי שקבעה כבר לפני כשנה נציבות האום לפליטים, והממשל האמריקאי. לקביעה כזו יש השלכות. לא ניתן לטעון כי כל עוד המדינה שוקלת מה המצב לא חלה אמנת הפליטים, בוודאי לא כאשר המדינה שוקלת את המצב כבר במשך קרוב לשנה ודו"ח של נציבות האו"ם לפליטים מחודש מרץ 2022 שקבע כי המצב המלחמתי שם "זלג" לכל רחבי המדינה והמליץ להחיל את עקרון אי ההחזרה על כלל אזרחיה השוהים מחוץ למדינתם. על פי החלטת ממשלת ארה"ב (US Department of Homeland Security) מיום 21.10.22, להחיל הגנה קולקטיבית על כל נתיני אתיופיה השוהים בשטחה למשך 18 חודשים על רקע המצב בארצם, זאת בהתאם לדו"ח נציבות האו"ם הנ"ל.

הסדרת מעמד בישראל לאזרחי אתיופיה
הסדרת מעמד בישראל לאזרחי אתיופיה

אמנת הפליטים

מדיניות של אי-הרחקה ננקטת לעתים על-ידי מדינות החתומות על האמנה במצבים שונים, והיא כשלעצמה אפשרית בתקופות ביניים. אלא שמדיניות של אי-הרחקה אינה פוטרת את המדינה מכל חובה נוספת, אלא מחייבת אותה כלפי הזרים השוהים בה במעמד מיוחד להם, ואינה מאפשרת הותרתם ללא זכויות כלשהן למעט עצם זכות השהייה באותה מדינה. מדיניות אי-הרחקה מאפשרת לאזרחים הזרים שהיא חלה עליהם, ככלל אזרחי מדינות השרויות במשבר, כגון מלחמה, או הפיכה, להישאר במדינות בהן שהו קודם למשבר, מבלי שייאלצו לחזור לארץ מוצאם. הגנה זמנית כזו ניתנת, ככלל, במצב בו סביר להניח כי הייתה מוכרת עילת מקלט לגבי אזרחי אותה מדינה באותן נסיבות משבריות, בין היתר כדי לא לדון בבקשות מקלט פרטניות רבות עד שהמצב יתבהר. אותם זרים שחלה עליהם מדיניות אי-הרחקה אינם עוברים הליכי מקלט מלאים, אך מוגנים מפני הרחקה או גירוש. במובן זה, ניתן לומר כי מדיניות אי-ההחזרה מעגנת מעין "חזקת פליטות זמנית".

 

ייצוג בהגשת בקשות מקלט לאזרחי אתיופיה השוהים בישראל

על פי אמנת הפליטים מי שמוגדר כפליט זכאי למגוון זכויות וחסינויות המפורטות באמנה, שהחשובה שבהם היא ה-non refoulement, החסינות מפני גירוש או החזרה למקום שבו חירותו וחייו של הפליט בסכנה ויש צורך בפניה ובהגשת בקשת מקלט בפני רשות האוכלוסין וההגירה, וזאת על מנת לקבל ״ויזה כחולה״ או ״ויזת פליט״, לצורך מתן אפשרות שהייה ועבודה בישראל כחוק.

 

ניתן לתאם פגישה ללא עלות ועו״ד להסדרת מעמד ממשרדנו יבחן אם אתם עומדים בתנאי הסף להגשת בקשת מקלט