כידוע, אזרחות ישראלית נקנית על פי אחת הדרכים המנויות בהוראות חוק האזרחות, אשר לענייננו נוגעת זו המפורטת בסעיף 5 לחוק האזרחות. הזכאות לקבלת אזרחות בהתאם להוראת החוק האמורה עשויה לקום עת מתקיימים במבקש האזרחות התנאים המפורטים בסעיף 5(א) לחוק האזרחות, ובכלל זה היותו בגיר הנמצא בישראל, זכאי לשבת בה ישיבת קבע, יודע ידיעת מה את השפה העברית, ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיוותר עם קבלת אזרחות ישראלית, היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו, השתקע או שיש בדעתו להשתקע בישראל.
התנאים האמורים הם תנאים נדרשים אך לא בהכרח מספיקים, שכן בהתקיימם נתון לשר הפנים שיקול דעת האם להעניק למבקש שיקול דעת זה הוא שיקול דעת מינהלי רגיל וחלות עליו הוראותיו המהותיות והדיוניות של המשפט המינהלי באשר לשימוש בשיקול דעת מינהלי בגדרי שיקול דעתו רשאי שר הפנים לשקול אף שיקולים של נאמנות למדינת ישראל. דרישה זו של נאמנות למדינה נלמדת הן מהוראת סעיף 5(ג) לחוק האזרחות, הדורש הצהרת נאמנות מאת מבקש האזרחות, קודם למתן האזרחות בפועל; והן משיקול הדעת המוקנה לשר הפנים בגדרו בידיו לשקול אף שיקולים של שלום הציבור, ביטחונו, אינטרסים חיוניים של המדינה ואף שיקולים הצהרתיים-סמליים. זאת עת קשה להלום, כי אדם התומך בארגוני טרור השוללים את קיומה של ישראל ופועלים אקטיבית כנגדה, יראה כמי שמצהיר באמת ובתמים, כי הוא נאמן למדינה
מתן אזרחות הוא מעשה בעל חשיבות רבה (עניין רנקין). האזרחות יוצרת קשר בין האזרח לבין המדינה, ויש לה השלכות נרחבות, בין היתר על זכות ההצבעה, על היכולת לשאת משרות ציבוריות, על ענייני הסגרה ועוד. אין מדובר בזכות קנויה, ועל המבקש אזרחות להוכיח בין היתר את נאמנותו למדינה שהוא מבקש לקחת בה חלק, היינו קבלת אזרחות בישראל יכולה להתקיים במספר מועט של מקרים ולרשות האוכלוסין סמכות נרחבת לבטל ולדחות בקשת למעמד.
לאור האמור לעיל החשיבות של ייצוג משפטי היא קריטית בהגשת בקשה להסדרת מעמד בישראל, הן מכוח זוגיות של ישראלים לזרים, מכוח חוק השבות וגיור, מטעמים הומניטרים, מכוח זכאות לפי DNA ועוד, דחיית בקשה למעד עלולה להכניס אתכם לסחרור משפטי, עוגמת נפש והוצאות רבות. מומלץ להיעזר בעורכי דין המתמחים בדיני הגירה ונהלי משרד הפנים בטרם הגשת הבקשה.
ניתן לתאם פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות או התחייבות עם עורך דין ממשרדנו