משרד עורכי דין

בקשה לאזרחות ישראלית שיש עבר פלילי- מה עושים?

סעיף 5 לחוק קובע בזו הלשון "(א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1) נמצא בישראל;

(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;

(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;

(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;

(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית;

(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.

(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.

 

אנו למדים, אפוא, כי המחוקק מצא לנכון לקבוע כי אף מי שעומד בכל תנאי סעיף 5 לחוק אינו זכאי באופן אוטומטי לקבל אזרחות ישראלית והדבר מסור לשיקול דעתו של שר הפנים, "אם ראה זאת לנכון".

בפסיקה נקבע במקרים רבים "אף אם נתקיימו התנאים למתן אזרחות שבסעיף 5(א) לחוק, נתון לשר הפנים שיקול דעת על פי סעיף 5(ב) ("אם ראה זאת לנכון") … בין היתר רשאי השר לשקול האם עלולה היענות לבקשה למתן אזרחות ליצור סכנה לשלום הציבור ולביטחונו, או לאינטרסים חיוניים של המדינה …

וכבר נאמר: "במסגרת השיקולים שהשר רשאי לשקול, ואף חייב לשקול, מצויים שיקולים הנוגעים למידת מסוכנותו של העותר, כפי שהיא משתקפת מעברו הפלילי וממידע מודיעיני המצוי בידו. בגדרו של איזון זה, יש להביא בחשבון, בין היתר, את היקף העבירות שהעותר עבר ומידת חומרתן, לעומת הזמן שחלף מאז נעברו, כאשר, 'ככלל, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה מפחית ממידת מסוכנותו של העותר' …"

 

קבע בית המשפט העליון כך:

על המבקש להתאזרח לבוא בידיים נקיות ובצקלון שבו יובאו סגולותיו ותרומתו לחברה, אך לא יכלול קופת עבירות. סמכויות שר הפנים, כמייצג המדינה לצורך ההחלטות בנושאים אלה, בסעיף 5 לחוק האזרחות כוללות שיקול דעת המתבטא במלים "אם ראה זאת לנכון", הבאות בס"ק (ב) לאחר שנמנו תנאי הסף הן המגבשות שיקול דעת זה. כך גם בביטוי "רשאי" שבסעיף 9. הדברים מעוגנים בלשון החוק כמו גם בתכליתו; השר הוא "שומר השער" של המדינה והסמכות הכרוכה בהענקת אזרחות לפי חוק האזרחות היא תמציתה של חובת השמירה המוטלת עליו.

 

אכן, סעיף 9(א)(4) מאפשר לשר לשקול הענקת אזרחות- "לתושב ישראל הנמצא בישראל, שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו ('בן זוג, הורה, בן ואח', כמוגדר בסעיף)… פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או להענקת האזרחות כאמור היא מעניינה המיוחד של המדינה…".

ואמנם, מי שסייעו למדינה ולבטחונה עשויים לבוא בגדר הוראה זו, וכך ראוי. אלא שכדי "לרכוש את כרטיס הכניסה" עליהם לבוא אל שער האזרחות כאדם מן היישוב ללא צקלון של פלילים. וכבר נאמר לא אחת … כי שיקולי שר הפנים ה"רשאי" להעניק אזרחות עשויים לכלול "שיקולים הקשורים לעברו הפלילי של המבקש להתאזרח, ושיקולים הקשורים לסיכון הנשקף ממנו לבטחון המדינה"."

 

אף נקבע כי גם במקרה בו ביקש המחוקק להקל על התאזרחות של אזרח זר בישראל לעומת התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק (שם עקב קשר זוגי עם אזרח ישראל בהתאם לסעיף 7 לחוק) אין מדובר בהענקת אזרחות אוטומטית והסעיף "אינו שולל את שיקול הדעת הרחב של שר הפנים במתן אזרחות".

עורך דין לענייני אזרחות ישראלית

משרדנו מתמחה בדיני הגירה ואזרחות לישראל ובכלל, מתן מעמד ליהודים זכאי שבות, הסדרת מעמד לבני זוג זרים של ישראלים, הגשת ערר פנימי על רשות האוכלוסין וההגירה ועררים לבית הדין לעררים על החלטות סירוב של הרשות בענייני אשרות, מרשם ומעמד.

ניתן לתאם פגישת יעוץ משפטי ללא עלות עם אחד מעורכי הדין ממשרדנו