מרשם האוכלוסין הוא אחד ממאגרי המידע הגדולים והמקיפים שהמדינה מנהלת על יד רשות האוכלוסין וההגירה. המרשם הוא מאגר מידע על כלל אזרחי ותושבי המדינה, מרגע רישומם (לידתם, עלייתם לישראל או קבלת תושבות באופן אחר). המרשם כולל גם פרטים בנוגע לאזרחים ותושבים שנפטרו. לגבי כל מי שרשום במרשם רשומים נתונים רבים, כפי שעולה מהסעיפים לעיל. המחלוקות שהגיעו לפסיקה נגעו בעיקרם לרישום הלאום, לרישום נישואין, ובתקופה האחרונה לרישום ילדים שנולדו בהליך פונדקאות בחו"ל להורה ישראלי. אמנם, מדובר ברישום על פי בקשת תושב או אזרח הפונה בעצמו בבקשה לרישום פרט זה או אחר, ובמקרה שלפניי מדובר בבקשה לשינוי פרטים של מי שנפטרו.
מרשם האוכלוסין על פי בית המשפט
נקבע בבית המשפט כי, "תפקידו של פקיד רישום… אינו אלא תפקיד של מאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול ספר התושבים, ושום סמכות שיפוטית לא ניתנה בידו ו "חובה עליו [על פקיד הרישום] לרשום את הפרטים כדברי המבקש, אפילו לא שוכנע בנכונותם. [פקודת מרשם התושבים] לא שיוותה לרישום במרשם התושבים כוח של ראיה או הוכחה לשום דבר. מטרת הפקודה היא… לאסוף חומר סטטיסטי. חומר זה יכול שיהא נכון ויכול שיהא לא־נכון, ואיש אינו ערב לנכונותו". ועוד נקבע כי "על רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרות, לפיה העותרות נשואים".
מה צריך לדעת
"על פי סעיף 3 לחוק המרשם רישום בנוגע למצבו האישי של אדם (כמו גם פרטי הלאום, הדת ושם בן זוגו) – לא ישמש ראיה לכאורה לנכונותו. רבות נכתב בפסיקתו של בית משפט זה על מעמדו של הרישום במרשם האוכלוסין הישראלי. בפסק הדין בבג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר-הפנים, ….צוין כי: "תפקידו של פקיד רישום, […] אינו אלא תפקיד של מאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול ספר התושבים, ושום סמכות שיפוטית לא ניתנה בידו", ובהמשך צוין כי (שם, בעמ' 247-246):
חובתו של פקיד הרישום- ״לרשום״
"על פקיד הרישום לשוות לנגד עיניו תמיד כי אין הוא שופט ואין הוא פוסק, אלא הוא רושם בלבד; והוא אינו רושם אלא את אשר האזרח החייב ברישום אומר לו לרשום. החוק מסמיך את פקיד הרישום לסרב לרשום את אשר נראה בעיניו כוזב או מטעה; למטרה זו נתונה לו הסמכות לדרוש מן האדם החייב ברישום מסמכים וראיות אחרות להוכחת הדבר שלרישומו הוא טוען, אך כשפקיד הרישום אינו רואה סיבה לכאורה להטיל ספק בפרטים הנמסרים לו על-ידי האדם החייב ברישום, או – לאחר שנתעורר בו ספק והוא דרש ראיות כאמור – אם נחה דעתו שלכאורה הוכחו לו פרטים אלה, כי אז חייב פקיד הרישום לרשמם […]".היינו, סמכותו, ואף חובתו, של הפקיד היא לערוך בירור כזה, אך "במקרים חריגים, שבהם מאפייני ההליך מעלים חשש לחוסר נכונות פרטי הרישום, לאי-אמיתות התעודה הציבורית, או למעשה תרמית"
עורך דין לענייני אוכלוסין והגירה
נתקלם בקושי מול פקיד האוכלוסין וההגירה בבקשה לשינוי פרטים אישיים במרשם האוכלוסין, לא הכל אבוד, פנו למשרדנו העוסק בהגירה ואנו נבחן את הבקשה הרלוונטית בעניינכם ונבחן את סיכויי הצלחתה, לרבות ייצוג והגשת ערר לערכאות הרלוונטיות.