Freedom to All? – שחרור ממשמורת של שוהים בלתי חוקיים בישראל

 

מדינת ישראל קוסמת להרבה מאוד אנשים, אשר מגיעים אליה מסיבות שונות ומגוונות. הכניסה שלהם מוסדרת במסגרת חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 והאשרות המופקות להם מעניקות אפשרות לטייל, ללמוד, לקבל טיפול רפואי, לעבוד וכד', בהתאם לסוג האשרה וההרשאה. בתום התקופה המוגדרת, פוקעת תוקפה של האשרה ומי שאינו חוזר למדינתו נתפס בעיני החוק כשוהה בלתי חוקי עד שיוצא מן הארץ, מגורש או מעמדו מוסדר שנית.

בעלי נתינות זרה אשר נמצאים בישראל בשלב בו אשרתם פגה או עומדת לפוג, מומלץ שיבקשו הארכה בפנייה מסודרת למשרד הפנים ולא ימתינו לשלב הגירוש. במידה ולא נשלחת בקשה או לחלופין הבקשה נתקלת בסירוב הרשויות, אנשים אלה עשויים למצוא עצמם מגורשים באופן מיידי או עצורים עד לגירוש.

במקרים רבים מי שמוגדר שוהה בלתי חוקי יאותר באמצעות יחידת האכיפה של משרד הפנים, יחידת עוז, אשר כולאת אותם מכח צו משמורת בהתאם לנוהל הוצאת צווי משמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 0592. מתקן הכליאה המרכזי הנו  "מתקן משמורת גבעון"  הממוקם ברמלה ולמעשה שם, במתקן מאסר זה חירותם ופרטיותם נשללת באחת.

במסגרת חוק הכניסה לישראל הוקמו בתי דין המקיימים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות ההגירה והאוכלוסין: בית הדין לביקורת משמורת – החל פעילותו בשנת 2001 והוא מקיים ביקורת שיפוטית על צווי משמורת שמוציא ממונה ביקורת הגבולות ברשות ההגירה והאוכלוסין. בית-הדין לעררים – החל פעילותו בשנת 2014 והוא משמש ערכאות ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה, בענייני הסדרת מעמד ושהייה בישראל.

על פי סעיף 13 (ד) לחוק הכניסה לישראל, שוהה שלא כדין שהושם במשמורת חייב להיות מובא בפני בית הדין להשמעת דבריו. בסמכותו של בית הדין לאשר את צו המשמורת, לשנותו או לבטלו. כן, יש בסמכותו להורות על שחרור בערבות ואף על הסדרת מעמדו בצורה חוקית ומניעת גירושו.

במידה והשוהה הבלתי חוקי ניגש לבדו להתמודד מול המערכות הגדולות מבלי לקבל ייצוג משפטי על ידי עורך דין הגירה, סביר להניח שלא יצלח במבוקשו ולא ימנע את הגירוש. פנייה לגורמים מקצועיים המכירים את המטריה, דוברים את שפת הדין ומכירים את הניואנסים בחוק, יבטיחו לו סיכויים טובים יותר לשחרור על תנאי ואפילו למניעת ההסגרה והסדר המעמד באופן מיטבי.

שחרור ממשמורת אפשרי בהחלט, אך הוא דורש ראשית יכולת ורבלית והבנת הסביבה והשיח. לא כל שוהה המועמד לגירוש, יודע את השפה בצורה שמאפשרת לו ניהול דיון ברמה הנדרשת מול בית הדין. המעמד המלחיץ, החרב המונחת מעל הצוואר ולקות השפה עשויים להיות לרועץ. היעזרות במשרד עו"ד המתמחה בתחום ההגירה המכיר את הניואנסים של החוק יסייע לצלוח את המהמורה.

סיטואציות ייחודיות בהן ניתן לקבל הסדרת מעמד

 

חשוב להבין כי ישנן סיטואציות בהן ניתן לקבל שחרור, גם אם זמני, לצורך הסדר האשרה והמעמד או להתארגנות מסודרת של עזיבה. סיטואציות כגון: מצב בריאותי של המוחזק או מי ממשפחתו, זוגיות עם אזרח/ית ישראלי/ת וחיים משותפים הכוללים ילד, מקום עבודה שמבקש את השארות האדם, תהליך של בקשת מקלט בשל מסוכנות לחזור למדינת האם, קרבנות של סחר בנשים ועוד.

התנהלות נכונה מול בתי המשפט המיוחדים, לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, יכולה לעצור תהליכי גירוש באמצעות בקשת צו ביניים האוסר על הרחקת המוחזק עד בחינה מחודשת של התיק. לכן, אסור לומר נואש גם לאחר הכליאה.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ליווי ושירות מקצועי ע"י צוות עורכי דין, המכירים היטב את תחום ההגירה על בוריו, בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.  משרדנו ייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהם: שחרור ממעצר של שוהה בלתי חוקי מהשטחים וכן שוהה בלתי חוקי מאריתריאה  וכן שחרור ממעצר במתקן חולות של שוהה בלתי חוקי החולה בהפטיטיס C על מנת שלא ידביק את שאר השוהים בכלא.  וכן מקרים רבים בהם הצלחנו לשחרר ממשמורת ובטלנו את צו הגירוש או ההרחקה מישראל לא הסגרה.

 

 

סגירת תפריט