שדרוג מעמד- מתושב ארעי א/5 ל- תושב קבע

 רבים הם אלו שהשתקעו בישראל, וקבלו מעמד/ויזה/אשרה זמני בישראל מסוג: תושב ארעי א'/5, ומבקשים לשדרג/לשנות את המעמד לתושב קבע ואף מבקשים להתאזרח. ניתן לעשות כן ולשדרג/שדרוג את המעמד בתנאים מסוימים, כפי שיובהר, להלן:

 

סעיף 2(א) (4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 מסדיר סמכותו של שר הפנים ליתן בין היתר אשרה ורישיון לישיבת קבע , כדלקמן:

 

2 (א)  שר הפנים רשאי לתת –

(1)   אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;

(2)   אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים;

(3)   אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;

(4)   אשרה ורשיון לישיבת קבע;

 

 

סעיף  12 יב' לנוהל הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים קובע, כדלקמן:

 

12יב'. ככלל, בקשה לשדרוג מעמד לרישיון ישיבת קבע מטעמים הומניטאריים, תוגש לאחר שהמבקש שהה תקופה רצופה בת 10 שנים לפחות ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 שניתן בהתאם לנוהל זה.

 

ככלל, על פי פסיקת בית המשפט העליון הנכבד מדיניות משרד הפנים היא כי אשרת שהייה תוענק לנתינים זרים רק לפי החוק וזאת במקרים חריגים השוו וראו בג"ץ 97/3403 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4 (522 ,525) 1997 .

 

עם זאת, מעבר להוראות החוק ובמסגרת שיקול הדעת שמוקנה לשר הפנים, יכול הוא ליתן היתר לשהייה בישראל על בסיס טעמים הומניטאריים מיוחדים השוו- בג"ץ 04/9211 איבורה נ' משרד הפנים מוצדק להעניק לו מעמד בישראל לפנים משורת הדין וגם- בג"ץ 00/2828 קובלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נז (2 (21 ,28).

 

הצדקה הומניטארית לשדרג את מעמד היא בדרך לאחר השתקעות רבה בישראל וניתן להגיש את הבקשה בחלוף 10 שנים ואף פחות מכך המנוח בישראל ויפים לעניינו דברי בית הדין הנכבד בערר ערר (י-ם) בפני כב' הדיין אזר אלעד 18-2342, כדלקמן: "ישנם מקרים כאמור לעיל, בהם חלוף הזמן רק משריש ומחזק את הנסיבות ההתחלתיות כמו כן, העוררת הולכת ומתערה יותר ויותר בחברה הישראלית ולא הובאו בפני כל טענה או ראיה כי הדברים צפויים להשתנות בעתיד. נסיבות המקרה אשר גרמו לוועדה ליתן לעוררת מעמד הומניטארי אכן לא השתנו, ואמנם אין נסיבות חדשות אך אלו ה"ישנות", ההתחלתיות- הועמקו. לא נכון יהיה להשאירה במצב רעוע וחסר יציבות כמעמד ארעי- א/5 אותו צריך לחדש מדי זמן"

הקווים המנחים לשדרוג מעמד של קבע שהונחו ב- בג"צ 4711/02 דניאלה הלל נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (2.8.2009), שכן השאלה העיקרית אותה יש לבחון ולשאול היא  עיקר זיקותיה של העוררת לישראל ובחינת ניתוק של זיקותיה לארץ מוצאה, יפים לעניינו דברי בית המשפט העליון, שם בפסקה 8, שהתווה את הקווים המנחים, כדלקמן:  "משך התקופה בה שוהה הזר בישראל (בכלל זה יינתן משקל גם לחוקיות שהייתו בישראל) עבודה בישראל, קיומם של קרובי משפחה של הזר בארץ ומידת התערותו בחברה הישראלית, קיומם של קרובי משפחה בחו"ל, קיומם של נכסים בחו"ל, זיקת ביקורים לחו"ל במשך תקופת השהייה בישראל, זכויות סוציאליות בחו"ל וכיו"ב." (ס' ג.7.3.5 לנוהל, לדיון בחוקיות הנוהל ועמידת הקריטריונים במבחן הסבירות ".

 

לכאורה שדרוג  מעמד או שינוי מעמד/אשרה/ויזה בישראל  הינו עניין טכני פשוט, אך לעיתים נתקלים המבקשים במכשולים ומחסומים בירוקרטיים אשר ניתן באמצעות ליווי משפטי מקצועי לפסוח מעל המהמורות ולצלוח ללא בעיות.

 

כמו בכל התנהלות מול רשויות ההגירה והפנים, גם בבקשה לשדרוג מעמד- מתושב ארעי א/5  ל- תושב  או כל בקשה לשינוי מעמד/אשרה/ויזה בישראל   ישנה חשיבות עצומה לליווי של אנשי מקצוע המכירים את החוק על בוריו. ליווי וסיוע כזה עשוי מאוד לסייע ולקדם את האינטרסים של המבקשים. פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה יעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, הבקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.  המשרד ייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה.