בכל הנוגע לסמכויותיו של פקיד הרישום, סעיף 19 לחוק מסדיר את דרך הפעלת הסמכות בעת קבלת הודעה על לידה:
"פקיד רישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה לפי פרק ב' ומכל אדם אחר שהיה חייב במסירתה, אף אם הוא פטור מכוח סעיף 18 או שעברה התקופה הקבועה למסירת ההודעה –
(1) למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום שאליו מתייחסת ההודעה, זולת אם היה בידיעה או במסמך כדי להפלילו;
(2) לתת הצהרה בכתב או בעל-פה על אמיתות ידיעה או מסמך שמסר."
המסלול לרישום לידה הוא מכוח הודעה, כפי שנקבע בסעיף 19ב' לחוק מרשם האוכלוסין:
(א. פרט רישום של תושב הנרשם לראשונה יירשם על פי תעודה ציבורית שהוצגה לפקיד הרישום, ובאין תעודה כזאת – על פי הודעה שנמסרה לפי הסעיפים 5 עד 14.
(ב) נתבקש פקיד הרישום לרשום פרט רישום על פי הודעה בלבד, ואחרי שהפעיל סמכויותיו לפי סעיף 19 היה לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, יסרב לרשום על פיה; אולם לגבי המצב האישי לא יסרב כאמור אלא אם עמדה ההודעה בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית המעידה על הפרט הנדון (הדגשות שלי).
לפיכך, במקרים שבהם סעיף 19ב לחוק מרשם האוכלוסין חל, פקיד הרישום ירשום את הוריו של הילד מכוח אחת משתיים: תעודה ציבורית או הודעה. ככל שלפקיד הרישום יש יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, עליו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 19 לחוק מרשם האוכלוסין ולדרוש הוכחות נוספות. אם לאחר מכן, מסקנתו היא שאינו יכול להסתמך על ההודעה עליו להפנות את הפונים להבאת תעודה ציבורית – במקרה זה צו הורות פסיקתי שיינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
ייצוג מול משרד הפנים
משרדנו מתמחה הייצוג משפטי כנגד משרד הפנים ופקיד הרישום בהחלטות סירוב לרישום פרטים אישיים במרשם.
ניתן לתאם פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות או התחייבות