סעיף 5(א)(6) לחוק האזרחות, התשי"ב-קובע כי אחד התנאים לקבלת אזרחות ישראלית בדרך של "התאזרחות", הוא ויתור על אזרחות קודמת. כחריג לכלל האמור, קובע סעיף 6(ד) לחוק, כי שר הפנים רשאי לפטור את המבקש להתאזרח מתנאי זה בהינתן סיבה מיוחדת המצדיקה זאת.
נוהל 4.4.0001 של רשות האוכלוסין וההגירה, הוא "נוהל הטיפול בבקשת התאזרחות לפי סעיפים 8,6,5 לחוק" (5.12.2021) (להלן: נוהל ההתאזרחות), מסדיר את אופן הטיפול בבקשה להתאזרחות של מי שמחזיק ברישיון לישיבת קבע בישראל. סעיף ב.8.5 לנוהל ההתאזרחות – העומד במוקד ענייננו – קובע בעניינו של "הורה לחייל" כי: "הורה/ים לחייל – בתום שנה כתושבי קבע, יוכל/ו ההורה/ים להתאזרח ע"פ בקשתם, כל זאת במידה והחייל והוריו עומדים בקריטריונים שנקבעו בנוהל 5.2.0036 (נוהל מתן מעמד להורה חייל) ובכפוף לסייגים הרגילים להענקת תושבות ואזרחות ובמידה שהדבר אינו מנוגד לתקנת הציבור. התאזרחותם לא תותנה בוויתור על אזרחותם הקודמת" (ההדגשות במקור).
נוהל 5.2.0036 של רשות האוכלוסין, הוא "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים" (22.5.2022) (להלן: נוהל הורה-חייל) – הנזכר בסעיף ב.8.5 לנוהל ההתאזרחות, קובע את אופן הטיפול בבקשה למתן מעמד שהגיש הורה לאזרח ישראלי המשרת בשירות סדיר בצה"ל. סעיף א.2 לנוהל הורה-חייל קובע כי "נוהל זה יחול על חייל שהורה/יו הביולוגי מתגורר בחו"ל ומבקש להצטרף אליו ולשהות לצדו במהלך שירות הסדיר של החייל"; וסעיף ד.19 לנוהל זה קובע, כי הורים לחייל כאמור המבקשים להתאזרח, "אזרחותם לא תותנה בויתור על אזרחותם הקודמת".
סעיף 5 לחוק האזרחות, שעניינו ב"התאזרחות", מציב שורה של תנאים לקבלת אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות: הימצאות המבקש בישראל; תקופת שהייה של שלוש שנים בישראל מתוך חמש השנים שקדמו להגשת בקשתו; זכאות לשבת בישראל ישיבת קבע; השתקעות או כוונת השתקעות בישראל; ידיעת-מה של השפה העברית; וויתור על אזרחות קודמת (ולמצער, הצגת הוכחה שהמבקש יחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי). זהו אפוא הכלל – המבקש להתאזרח נדרש לוותר על אזרחותו הזרה. עם זאת, וכחריג לכלל, הוסמך שר הפנים לפטור את המבקש להתאזרח מתנאים מסוימים שפורטו בחוק, בהם תנאי הוויתור על אזרחות זרה, "אם יש לדעתו סיבה מיוחדת המצדיקה את הפטור" (סעיף 6(ד) לחוק). הן התנאים להתאזרחות, כפי שפורטו בסעיף 5 לחוק האזרחות, הן רשימת הזכאויות לפטור מן התנאים מכוח סמכותו של שר הפנים, עוגנו בנוהל ההתאזרחות. כך קובע הנוהל את הכלל הרלוונטי לענייננו, השאוב מן החוק, כי המבקש להתאזרח נדרש לוותר על "אזרחותו האחרת" (סעיף ב.7.6 לנוהל). ומנגד, את ה"זכאים לפטור" מדרישה זו.
חשיבות של ייצוג משפטי בהסדרת מעמד בישראל
חשיבות של ייצוג משפטי בהסדרת מעמד בישראל הינה קריטית שכן יש לדעת מהי הדרך האידאלית להגיש את הבקשה למשרד הפנים, אילו מסמכים רלוונטים יש לצרף לכל בקשה הכיצד נהוג לאמת מסמכים זרים והכי חשוב להימנע מלקבל החלטת סירוב ובכך לבזבז זמן יקר. משרדנו מתמחה בדיני אוכלוסין והגירה-הסדרת מעמד בישראל לזרים בכלל ולבני זוג זרים של ישראלים בפרט.
פנו לתיאום פגישת ייעוץ משפטי ראשוני עם עורך דין הגירה ללא עלות כספית בה נעריך סיכויי הצלחה ועוד.