פטור מאגרת ערר בבית הדין לעררים

כאשר בקשה להסדרת מעמד מכוח נישואין אן מכוח חיים משותפים מסורבת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, לא מדובר על סוף פסוק וניתן לתקוף את החלטת הסירוב   על ידי הגשת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. ולהורות לרשות האוכלוסין לאשר את כניסתו של בן או בת הזוג לישראל לישראל, אולם לצורך כך על המבקשים לשלם אגרה לבית הדין לעררים.

 

התנאים שנקבעו בדין המצדיקים פטור מהפקדת ערובה,

תקנה 28 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000 מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018  גם על ערעור מנהלי, דוגמת זה שבפניי. תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי: "(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

 

עורך דין להגשת ערר לבית הדין לעררים

הערובה נועדה להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב אם הערעור יידחה. השיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערובה הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום העירבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. מדובר בתנאים מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק דחיית הבקשה לפטור. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את הערובה ממעגל חברים וקרובים. ביחס לסיכויי ההליך, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי, ובבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנדרש בכל הקשור לבחינת סיכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה . לכל שאלה ניתן לפנות למשרדנו העוסק בתחום דיני ההגירה ומשרד הפנים.