בקשת אזרחות/עלייה לזכאי שבות

האם עבר פלילי של יהודי- זכאי שבות יש בה כדי לדחות באופן גורף בקשה לקבלת מעמד בישראל-אזרחות  מכוח חוק השבות, התש"י-1950 בשל עברו הפלילי. על שאלה זו יענה מאמר זה.

 המסגרת הנורמטיבית

הוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות, קובעת כי שר הפנים רשאי שלא לתת אשרת עולה לאדם שהוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".  היינו, לשר הפנים נתונה הסמכות שלא להעניק מעמד של עולה ליהודי שהוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור וזאת לפי הכלל הרווח כי מדינת ישראל "לא קמה כדי לשמש אבן שואבת ולהקים קיבוץ של אלה שעברו על חוקיהם של ארצות מושבם, וחפצים משום כך להימלט מאימת הדין, אפילו אם יהודים".

בחינה עניינית של רשות האוכלוסין וההגירה

חרף עבר פלילי של יהודי המבקש להתאזרח, על משרד הפנים לנמק אם ומתי בכוונתו לשקול בקשות בהתאם לנסיבות, תוך מתן משקל בין היתר לנסיבות אישיות, סוג העבירה, הנסיבות שהביאו אדם לעבור עבירה, התיישנות העבירה ועוד, כך במקרים דומים קבע שר הפנים כי עניינם  של זכאי שבות בעלי עבר פלילי אף חמור מזה ייבחן כחלוף שנה או שנים ממועד הגשת הבקשה המקורית.

יודגש כי לא כל עבר פלילי מקים עילה שלא להעניק ליהודי את הזכות לעלות לישראל הדעת נותנת כי הוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות אינה אמורה "לשמש בסיס להימנעות מהענקת זכות שבות לכל מי שהורשע בעבירה ויש לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו.

שיקול של חלוף הזמן

הפרקטיקה הנהוגה של שר הפנים, היא כי בחלוף פרק זמן מיום ביצוע העבירה ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה שתישקל לגוף העניין.

כך לדוגמא, בבג"צ 10099/07 קוזנצוב נ' מדינת ישראל נדון מקרה בו נאות שר הפנים לשקול מחדש עניינו של אדם שהורשע בעבירות של פריצות לדירות מגורים וריצה עונש מאסר של שנתיים. באותו עניין נקבע שעניינו יישקל אכן יישקל לגופו של עניין והעבר הפלילי לא יביא לכדי דחייה על הסף של הבקשה.

 

פנייה לעורך דין לענייני אזרחות

פנייה לעורך דין  לענייני אזרחות ובקשות עלייה  תביא לידי הגשת בקשה נכונה שתיבחן ביעילות מינהלית ומשפטית ותביא לקבלת האשרה המיוחלת במיוחד שמדובר במקרים מורכבים בהם יש עבר פלילי למבקש היהודי  ומשרד הפנים מסרב לבחון את הבקשה לגופה.

פנו עוד היום  לעו"ד הגירה מורן לוי ודניאל כפיר לתיאום פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות.