אמנת הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול המשלים שלה משנת 1951 מסייעים בהגנה על מבקשי מקלט מדיני בישראל ובעולם. האמנה אושרה על ידי מדינת ישראל וקובעת מהן הזכויות של פליטים ומהן החובות החלות על 141 המדינות שאשררו את האמנה.
כלל היסוד של האמנה הוא עקרון האי־החזרה –non refoulement שנקבע בסימן ל״ג לאמנת הפליטים. לפי עיקרון זה, אין להחזיר מבקש מקלט שהוכר כפליט לארץ שבה נשקף איום רציני לחייו או לחירותו.
אולם קיים סייג לכלל זה באמנה הקובע כי, מבקש מקלט שלגביו ישנו חשש כי נשקפת ממנו סכנה לביטחון המדינה או שהורשע בפשע חמור בפלילים אינו יכול לתבוע הגנה כזו ובקשת המקלט שלו לרוב תידחה על הסף.
בישראל- זרים/פליטים/מבקשי מקלט/מסתננים ראשים להגיש בקשת מקלט מדיני מקוונת בפני רשות האוכלוסין וההגירה משרד הפנים.
ייצוג משפטי בקשת מקלט מדיני בישראל הוא עניין סבוך ומורכב. לרוב מדינת ישראל הכירה במבקשי מקלט מדיני כפליטים במקרים חריגים במיוחד.
יחד עם זאת מבקש מקלט מדיני בישראל שבקשתו טרם הוכרעה על ידי משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה, לא יורחק מישראל ולא יופעלו כנגדו אמצעי אכיפה עד שבקשת המקלט שלו תוכרע.
כך למשל על פי החלטת כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא ב-עמ"נ (ת"א) 12970-01-20 גברה סיסאי נ' משרד הפנים הודגש כי- כל זמן שבקשת מקלט טרם הוכרעה רשות האוכלוסין וההגירה על ידי משרד הפנים "לא תאכוף על המערער ומעסיקיו את איסור ההעסקה, כשם שאינו עושה כן ביחס למי שבקשתו למקלט טרם התבררה"
ועוד הוסיף בית המשפט הנכבד, כי:
"מי שאין להרחיקו מישראל מכל סיבה שהיא, הדעת נותנת כי ראוי לאפשר לו לקיים את עצמו, ולכן אין אוכפים לגביו את האיסור על העסקתו חרף היותו עובד זר"
לסיכום מומלץ להגיש בקשת מקלט מדיני על ידי עורכי דין המתמחים בענייני הגירה ומשרד הפנים בכלל ובבקשות למקלט מדיני/פליטים או טיפול והוצאת אשרות למבקשי מקלט בישראל בפרט.
פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה יעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, הבקיאים בענייני משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה.
המשרד ייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה.