נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לצורך הסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן/בת הזוג הישראלי

 

נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן/בת הזוג הישראלי של רשות האוכלוסין וההגירה/משרד הפנים  קובע את הטיפול בהסדרת המעמד של בן/בת הזוג הזר/זרה בעת הפסקת ההליך מדורג הן מכוח נישואין והן מכוח קיום חיים משותפים עם אזרח או תושב בעל רישיון לישיבת במקרים בהם הקשר הזוגי נותק כתוצאה מאלימות מצד בן/בת הזוג הישראלי.

 

יודגש כי, עם הפסקת הקשר הזוגי-ההליך המדורג כתוצאה מאלימות כלפי בן/בת הזוג הזר/זרה על פקיד משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה חלה החובה לערוך ריאיון לבן/בת/בת הזוג הזר/זרה/זרה ובמהלך הריאיון על פקיד האוכלוסין וההגירה חלה החובה לבחון את טענות בן הזוג בנוגע לאלימות כלפיו ועל רצונו להמשיך ולהשתקע

 

ועוד יודגש כי, לא תידרש יציאתו המיידית של בן/בת/בת הזוג הזר/זרה/זרה הזר/זרה את הארץ עד לקבלת החלטה בעניינו.

 

הצורך בהבאת הוכחות לאלימות כלפי בן/בת/בת הזוג הזר/הזרה

 

ככל ובן/בת הזוג הזר/זרה טוען  כי סבל מאלימות מצד בן/בת הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, עליו לגבות טענה זו בהוכחות ככל שניתן למשל, אישור שהייה במקלט לנשים מוכות, ראיות לכאורה בידי המשטרה כי בוצעה עבירת אלימות, בן/בת הזוג הזר/זרה קיבל צו הגנה מפני בן/בת הזוג הישראלי מבית משפט לענייני משפחה, אישור מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית/עירייה או מ"המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה" במשרד הרווחה, לפיו בן/בת הזוג הזר/זרה מטופל על ידם בשל אלימות במשפחה מצד בן/בת הזוג הישראלי, עדות של מכרים או בני משפחה על אלימות, הרשעת בן/בת הזוג המכה בפלילים, תיעוד שמע או ויזואלי, וכל הוכחה מספיקה אחרת.

 

במקרים של אלימות כלפי בן/בת הזוג הזר/זרה על רשות האוכלוסין וההגירה/משרד הפנים להביא את עניינו של בן הזוג הזר/זרה בפני דיון  אצל הועדה הבינמשרדית והועדה יכולה ותמליץ על מתן מעמד, במקרים המתאימים.

 

יפים לעניינו דברי בית המשפט העליון ב- ברמ 6254/20 אליונה אבחסירה נ' רשות האוכלוסין משרד הפנים, מדינת ישראל, כדלקמן:

 

"כפי שהבהרתי בעבר, במישור העקרוני אני סבורה כי יש מקום לבחון בזהירות רבה בקשות לקבלת מעמד של נשים שעזבו את בן/בת זוגן הישראלי תוך כדי הליך לקבלת מעמד, בשל אלימות שננקטה כלפיהן (ראו: בר"ם 7938/17 פלונית נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, [פורסם בנבו] פסקאות 17-11 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל ופסקה 4 לחוות דעתי (13.9.2018)). יתר על כן, מקרה זה שב ומעורר את הצורך בהקפדה יתירה על הפרדה בין בקשות המוגשות לוועדה הבינמשרדית על פי נוהל אלימות לבין בקשות המוגשות אליה המתייחסות לעניינים הומניטריים אחרים"

 

לכאורה הסדרת מעמד בישראל במסגרת בקשה להליך מדורג בפני משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה הינה עניין טכני שאינו מורכב, אולם, לא כך הדבר בפועל ולרוב נתקלים בני הזוג במכשולים ומחסומים בירוקרטיים על ידי משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה לא כל שכן שמדובר  בהפסקת ההליך המדורג של בן/בת/בת הזוג הזר/זרה/הזר/זרה כתוצאה מאלימות של  בן הזוג הישראלי.

כמו בכל התנהלות מול רשויות ההגירה והפנים, גם בטיפול ובייצוג בן/בת/בת זוג זר בהפסקת ההליך המדורג או בכל בקשה לשינוי מעמד/אשרה/ויזה בישראל ישנה חשיבות עצומה לליווי של עורכי דין לעניינן משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה המכירים את החוק על בוריו ואת המדיניות והנהלים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה.

ליווי וסיוע של עורכי דין לענייני משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה כזה עשוי מאוד לסייע ולקדם את האינטרסים בן/בת/בת הזוג הזר/זרה/זרה בבקשה להסדרת מעמד כתוצאה מהפסקת ההליך המדורג הנובע מאלימות כלפיו.

פנייה למשרד עורכי דין לענייני משרד הפנים- דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ייעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, הבקיאים בניואנסים ובדרישות החוק, במדיניות ובנהלים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה.

 המשרד ייצג ומייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה.