מתן מעמד להורה קשיש ובודד למי שאינו עומד בתנאים של משרד הפנים

 

נוהל הטיפול בבקשות לצורך מעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי קובע כי הורה קשיש ובודד שאין לו ילדים נוספים ו/או בן זוג בחו"ל ו/או תלויים הנמצאים באפוטרופסיות או תחת חסותו של ההורה  של אזרח ישראלי יכול לקבל מעמד בישראל.

ככלל הגשת בקשות בהתאם לנוהל  להורה קשיש ובודד, תתאפשר לאב של אזרח ישראלי שגילו 64 ומעלה ולאם של אזרח ישראלי שגילה 62 ומעלה.

מאמר זה יעסוק באופן מתן מעמד להורה קשיש ובודד למי שאינו עומד בתנאים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה, כלומר מהם החריגים להסדרת מעמד להורה קשיש של אזרח ישראלי מקום שהורה אינו בודד, לדוגמה- יש לו ילדים נוספים או שההורה אכן בודד אך מתחת לגיל 62 או 64 או בכל מקרה אחר שאינו עומד בקריטריונים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה.

 

החריג לנוהל הורה קשיש

 

אכן, מטרתו העיקרית של נוהל הורה קשיש  הינו "לאפשר להורה קשיש שאין לו כל משענת ומשפחה מחוץ לישראל, להעביר את שנותיו האחרונות בחיק משפחתו היחידה, אשר נמצאת בישראל".

 

ואולם סעיף ג. 14 לנוהל קובע חריג ומאפשר להגיש בקשה גם למי שאינו עומד בתנאים ובקריטריונים של הנהלים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה, כדלקמן:

 

"מוזמן שבקשתו אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בנוהל זה מאחר שאינו בודד", ואולם לפי שיקול דעת מנהל הלשכה קיימים בעניינו, על פניו טעמים הומניטריים מיוחדים, תועבר הבקשה בצירוף המלצת מנהל הלשכה לבחינת ראש דסק אשות במטה הרשות אשר תחליט האם יש מקום להעביר עניינו של המוזמן לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בהתאם לנוהל 5.2.0022"

 

כך למשל בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון הנכבד, נקבע כי אף שהבקשה מכוח נוהל הורה קשיש אינה עומדת בקריטריונים מחמת בן נוסף שקיים להורה הקשיש הרי שיש ואף רצוי לסטות מהנחיות הנוהל לקולא ולהביא את הבקשה כגון במקרה דנן לוועדה הבינמשרדית ויפים לעניינו דברי בית המשפט העליון הנכבד ב- דנג"ץ 10350/02 שר הפנים נ' מטר, פ"ד נח(3), 255, 266 (2004), כדלקמן:

 

"כידוע, הנחיות פנימיות כדוגמת הוראותיו של נוהל הורה קשיש נועדו להבנות ולכוון את שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות ולשמש כלי עזר בידיהם. הפעלתן של הנחיות אלה מחייבת מידה של גמישות ושיקול-דעת, באשר על-פי הדין ניתן לסטות מהן במקרים המתאימים. ההיתר לסטות מהנחיות פנימיות מובנה בעצם הגדרתן של הנחיות כהנחיות… בנסיבות מסוימות, לא אך שניתן לסטות מהנחיות אלא שנוצרת אף חובה לסטות מהן"

 

לצורך העניין כאשר יש ניתוק הקשר בין הורה קשיש לילד נוסף, תוך הבאת  מסמכים  תצהירים,  נקבע לא פעם על ידי בית המשפט העליון כי יש  בתצהירים להוות ראיות מינהליות משמעותיות כדי להחריג את הבקשה מנוהל הורה קשיש ולהביאה בפני הוועדה הבינמשרדית.

 

כך למשל ב- עעמ 9353/10 יעקובלב נ' משרד הפנים בית המשפט העליון הנכבד קיבל את הערעור והורה למשיב להעניק למערערת רישיון לישיבת קבע בישראל לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, לאור ראיות בדבר ניתוק קשר עם בן נוסף של המערעת, ראיות  שנתמכו בתצהירים של מכרים ובני משפחה של המבקשת שם בפסקה 14 לפסק דינה של כבוד השופט ע' ארבל, כדלקמן:

 

"המערערת צירפה מספר ראיות התומכות בטענתה כי אינה מקיימת כל קשר עם בתה מזה שנים ארוכות, ובראשן תצהירהּ ותצהירי קרובי משפחתה המאשרים עובדה זו."

 

כאמור ככל שהבקשה מעלה "סיכוי מסוים" לדיון בפני הוועדה  הבינמשרדית של משרד הפנים/רשות האוכלוסין והגירה על הוועדה הבינמשרדית לבחון, בכל מקרה לגופו, האם יש בשיקולים אלה – לחוד או כמכלול – כדי להטות לזכות המבקש את הכף.

לכאורה נוהל הטיפול בבקשות בהתאם למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי של  משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה הינו עניין שאינו מורכב, אולם, לא כך הדבר מקום שלא עומדים בתנאים של הנוהל.

לרוב נתקלים המבקשים במכשולים ומחסומים בירוקרטיים בפני משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה ולכן, עדיף בכל התנהלות מול רשויות ההגירה והפנים, ישנה חשיבות עצומה לליווי של עורכי דין לעניינן משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה המכירים את החוק על בוריו ואת המדיניות והנהלים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה.

פנייה למשרד עורכי דין לענייני משרד הפנים- דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ייעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, הבקיאים בניואנסים ובדרישות החוק, במדיניות ובנהלים של משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה.

המשרד ייצג ומייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה.