משרד עורכי דין

חוק הכניסה לישראל קובע כי מי שאינו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, אינו בעל זכות קנויה לשבת בישראל, וכי ישיבתו בישראל מותנית ברישיון ישיבה שיינתן לו לפי החוק. הסמכות למתן רישיונות ישיבה ושיקול הדעת לשימוש בה, על פי החוק, מסורים לשר הפנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.

בהתאם לסעיף 6 לחוק, לשר הפנים מוקנית הסמכות להורות על הנפקת אשרות ורישיונות ישיבה על סוגיהם, וכן לקבוע תנאים להנפקתם ולתוקפם. בסעיף 14 רישא לחוק מעוגנת הסמכות של שר הפנים להתקין תקנות ליישום החוק, ומכוח סמכות זו הותקנו תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974

תקנה 12 לתקנות, שכותרתה "מעמדו של ילד שנולד בישראל" קובעת כדלקמן:

"ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחר, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופוסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שייקבע השר".

חוק האזרחות הכניסה לישראל (הוראת שעה, התשפ"ב-2022)

מסדיר את ההגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של תושבי האזור. החוק נכנס לתוקף במרץ 2022, ולפי הוראות המעבר חל על הבקשה מ-2022, ובכל מקרה, הוראה השעה משנת 2022 מחליפה הוראה דומה משנת 2003. העיקרון בסעיף 3 להוראת השעה הוא כי שר הפנים לא יעניק לתושב האזור אזרחות או רישיון לישיבה בישראל, ועם זאת, לסעיף 3 ישנם כמה חריגים, ואחד מהם נקבע בסעיף 6, אשר כותרתו "היתר לגבי ילדים", המורה כך:

"6.      על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו –

(1)        לתת לקטין תושב האזור שגילו עד 14 שנים רישיון לישיבה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל;

(2)        לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור לקטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל."

כלומר, ששר הפנים רשאי, על פי שיקול דעתו, להעניק אשרות או היתרים לקטינים, אך יש הבדל בין מי שמגיש בקשה בהיותו מתחת לגיל 14 לבין מי שמגיש בקשה לאחר גיל זה. לגבי מי שמגיש בקשה טרם הגיעו לגיל 14, קיימת זכאות לרישיון ישיבה ארעי מסוג א/5, ובהמשך לשדרוג מעמדו; ולמי שמגיש את הבקשה לאחר גיל 14, ניתן להעניק היתר מת"ק.

נוהל 5.2.0030

הותקן בהתאם לתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל ולהוראת השעה, והוא מסדיר את התנאים הנדרשים להשגת בקשה על פי תקנה 12 לתקנות.

סעיף ג.7 לנוהל קובע הוראות פרטניות לגבי הגשת בקשות של קטינים, וממכלול ההוראות עולה כי מי שנרשם באזור או מי שמתגורר באזור ואף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט יישוב ישראלי באזור, בעל מספר זהות שטחים (מעל גיל 14), יוכל להגיש בקשה לרישיון ישיבה בישראל ולאחר בדיקת מרכז חיים שנתיים בישראל עם ההורה תושב הקבע, יקבל אישור מת"ק בלבד (סעיף ג.7.1 לנוהל). גם בהמשך נקבע כי ככל שמדובר בקטין שחלה עליו הוראת השעה, והקטין מעל לגיל 14 במועד הגשת הבקשה, הוא יקבל הפניה לקבלת היתר מת"ק בלבד, כפוף לבחינת עמדת גורמי המשטרה והביטחון, ולא ישודרג.

 

הגשת בקשה על ידי עו"ד לענייני משרד הפנים

דיני ההגירה בישראל מבטאים את ת הנחת המוצא, המושרשת היטב במשפטנו, כי "למדינה ריבונות לקבוע מי יבוא בשעריה ובאילו תנאים, באופן שיאפשר את פעילותה התקינה ואת ההגנה על זכויות אזרחיה". כדאי לפנות לעורכי דין המומחים בדיני הגירה ופנים של מדינת ישראל הבקיאים בהכנה והגשת בקשות של הסדרת מעמד, הגשת ערר פנימי על החלטות סירוב של משרד הפנים ואף הגשת עררים בפני בתי הדין לאוכלוסין וההגירה. בקרו באתר עורך הדין כדי לקבל אינפורמציה והתרשמות מעמיקה.

משרד עורכי דין מורן לוי ודניאל כפיר אתכם ללא מורא וחת ויביאו תוך גיבוש אסטרטגיה משפטית הטובה והנכונה ביותר עבורכם, לשם הצלחת התהליך וקבלת האשרה או הויזה המיוחלת ליקירכם.

 ניתן לפנות באופן ישיר לעו"ד מורן לוי בנייד מס' 054-268-9690