משרד עורכי דין

 

סעיף 4א(א) לחוק השבות מקנה זכויות לבני משפחה מסוימים של יהודים, אף אם אינם יהודים בעצמם: ״הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון״

 

בבית המשפט העליון נקבע כי "הנה כי כן, מכוח חוק השבות זכאים ילד ונכד של יהודי וכן בן זוגו של יהודי ושל ילד ונכד של יהודי לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות. לא כן נינו של יהודי. הנין אינו נמנה עם שרשרת בני המשפחה של יהודי הזכאים לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות. יודגש כי נינים של יהודים (אשר אינם יהודים בעצמם) אינם זכאי שבות, וכי כניסתם לישראל כפופה להוראות חוק הכניסה לישראל, החל על זרים.

 

סעיפי החוק הרלוונטים באשר למעמד בישראל של נין של יהודי

סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע: "(א)מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.

(ב)מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה."

 

סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים לתת אשרות ורשיונות מכוחו. תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 קבעו סוגי אשרות ורשיונות מסוימים למעבר, לביקור ולארעי. בחוק ובתקנות לא נקבעו קריטריונים למתן אשרות ורישיונות לישיבת קבע.

 

ההלכה היא, כי שיקול דעתו של השר במסגרת סמכותו בסוגיה זו הוא רחב ביותר, אם ובאילו תנאים להתיר לזרים להתישב בישראל בהעדר זכות קנויה לכך, כפי שקבע בית המשפט העליון, כי "הנחת המוצא שהוכרה בפסיקה היא, כי בשאלה אם להעניק לזר מעמד של תושב קבע בישראל – שהכרעתה נגזרת, בין היתר, ממדיניות ההגירה של המדינה – נתון לשר הפנים שיקול-דעת רחב; וההתערבות השיפוטית בהחלטות שר הפנים בנושא זה היא בהכרח מצומצמת."

 

ועוד נקבע כי, "אכן, שר הפנים הוא "שומר הסף" של המדינה. נמסרה לו הסמכות להעניק אשרות ורישיונות לישיבה בישראל. זו סמכות שבשיקול דעת. עליו להפעילה בסבירות, ככל סמכות שלטונית אחרת. טוב עשה כשקבע קריטריונים ברורים ואחידים לשם כך (ראו פרשת הררי). טוב עשה כשהותיר פתח להפעלת שיקול דעת חורג, במקרים המצדיקים זאת. אף הקריטריון הרלוונטי גופו – סביר הוא."

 

מעמד לנין של יהודי, הכיצד?

כחריג לכלל שלפיו נין של יהודי אינו זכאי שבות, קבע שר הפנים את הנוהל המאפשר מתן מעמד לנין של יהודי, על אף שאינו זכאי למעמד עולה ואף לא לאזרחות ישראלית מכח חוק האזרחות. הנוהל פותח בפרק הכללי, ומסביר כי: "נין של יהודי אינו זכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות ואף לא לאזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות, תשי"ב – 1950.

יחד עם זאת, ככל שנכד ליהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות ומגיע ארצה עם ילדו הקטין (שהנו נין של יהודי), תתאפשר הסדרת מעמדו של הקטין בכפוף לעמידתו בתנאי נוהל זה, וזאת על מנת לאפשר את שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם ארצה .מטרת הנוהל  היא "לקבוע את אופן הטיפול בבקשות למתן מעמד לנין קטין של יהודי אשר הגיע ארצה עם הוריו, ובבקשות להארכת תוקף רישיון ישיבה שאושר מכוח נוהל זה".

 

התנאים והדרישות של הנוהל

"ג.1. המבקש הוא קטין (עד גיל 18) נין ליהודי שהוריו הוכרו כזכאי שבות ע"י הסוכנות היהודית/לשכת הקשר.

ג.2. דרכון זר תקף לשנתיים לפחות.

ג.3. תעודת לידה של המבקש מקורית ומאומתת (מתורגמת במידת הנדרש(

ג.4. מילוי טופס בקשה להארכת רישיון ישיבה/החלפת סוג אשרה (אש/3).

ג.5. עד גיל 16 – תמונה עדכנית. מעל גיל 16 – 3 תמונות עדכניות.

ג.6. אגרת שירות – השירות כרוך בתשלום אגרה כמפורט בלוח אגרות".

 

עו״ד להסדרת מעמד של נין של יהודי

נין של יהודי  שעומד בקריטריונים יקבל רישיון ארעי למשך שנה שיוארך בהעדר מניעה בכל שנה עד לתקופה מצטברת של 3 שנים, שבסיומן, אם עמד בקריטריונים הקבועים בהמשך הנוהל (אשר אינם רלוונטיים לענייננו ולכן לא אפרט), ישודרג מעמדו לאזרחות או לרשיון קבע לפי העניין, בנסיבות ובתנאים הקבועים בנוהל.

 

משרדנו מתמחה בדיני להגירה לישראל והסדרת מעמד לנינים של יהודים בפרט. ניתן לתאם פגישה במשרדנו ללא עלות ואנו נבחן את הדרך הטובה עבורכם לצורך הסדרת המעמד בישראל.