משרד עורכי דין

במסגרת האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 (בתוספת הפרוטוקול המשלים משנת 1967), מוגדר פליט כאדם "הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

אמנת הפליטים

מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים והפרוטוקול המשלים (האמנה בדבר מעמדם של פליטים, כ"א 65, 5; הפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים, כ"א 690, 23) ומחויבת לעקרונותיה. מאחר שהאמנה אינה מפרטת את הליכי בחינת בקשת מקלט וסדרי הדין, צוין בפסיקת בית המשפט העליון כי "השאלה כיצד ואימתי תיעשה הכרה כאמור נתונה להכרעתה של מדינת המקלט, שכן בעוד אמנת הפליטים קובעת את ההוראות המהותיות בדבר מעמדם של פליטים, היא מותירה למדינות החברות את החירות לעצב את סדרי הדין והראיות ליישומן" "…נותר לכל מדינה שהיא צד לאמנה לקבוע את ההליכים שהיא סבורה כי הם ההולמים ביותר, תוך התייחסות למבנה החוקתי והמנהלי הספציפי שלה", והכל תוך עמידה ברף מינימום המצוין בסעיף 192 למדריך, לצורך הבטחת דרישות יסוד מסוימות)

נוהל משרד הפנים לבחינת בקשות מקלט

הליכי בחינת בקשות מקלט בישראל גובשו ברבות השנים במסגרת 'נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל. סעיף 5.1 לנוהל בנוסחו העדכני קובע: "בתום הריאיון המקיף, ולאחר בחינת מכלול הטענות שעלו במסגרת הבקשה למקלט מדיני והריאיון, מצא המראיין על יסוד כל החומר שבפניו, כי המבקש הוא נתין מדינה שלגביה קיימת חוות דעת מקצועית שלפיה אין מניעה להחזיר בבטחה את נתיניה אליה, ומנהל רשות האוכלוסין החליט, כי ניתן ליישם את סדר הדין המהיר האמור בסעיף זה כלפי נתיני אותה מדינה, וכי המבקש לא העלה נסיבות ייחודיות ופרטניות, אשר אינן נופלות בגדר חוות הדעת, יפנה את הטיפול בבקשה להליך של סדר דין מהיר לפי סעיף זה".

סעיף זה הוסף אל הנוהל ביום 26.2.17 וזאת בעקבות עלייה עקבית ומתמדת בכמות בקשות המקלט אשר הוגשו אל המשיב ע"י אזרחי מדינות שונות עימן נחתמו הסכמי פטור מאשרות כניסה, ובראשן- גאורגיה ואוקראינה. לאחר בחינת מאות בקשות של אזרחי מדינות אלה, הוברר כי חלק ניכר מאוד מן הבקשות נעדר כל עילה או סיכוי, ודומה כי תכלית הגשתן אל המשיב מלכתחילה הינה להנות מפרק הזמן במסגרתו נבחנת הבקשה (תחילה בפני המשיב, ולאחר מכן בפני הערכאות השונות), באופן המאפשר את המשך שהות מבקש המקלט בישראל. מלבד הפגיעה הגלומה בעניין זה במדיניות ההגירה של ישראל הרי שתופעה זו גורמת לכך שמשאביה המצומצמים ממילא של מערכת המקלט מופנים לטיפול באלפי בקשות אלה, חלף מתן מענה בתוך פרק זמן סביר לבקשות אשר יכול ויש בהן ממש.

הלכה בבית במשפט העליון

על אף שתכליתו של סעיף זה הינה ברורה, וכך גם נחיצותו לצורך ייעול מערכת המקלט, יש לבחון בזהירות מירבית את ההחלטות הניתנות ע"י המשיב מכוחו, וזאת בהתחשב במשמעויות מרחיקות הלכת אשר עלולות להיות לדחיית בקשת מקלט, מקום בו לא היה מקום לדחותה, ולאור "…הזכויות העומדות על הכף בעת בחינת בקשת הכרה כפליט, ובהן הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף והזכות לחירות. היותן של זכויות אלו הבסיסיות והגרעיניות ביותר הניתנות לאדם, מחייבת הקפדה על הליך תקין וזהיר עמד בית המשפט העליון על הזהירות הראויה הנדרשת עת שוקל המשיב, ובוחנת הערכאה השיפוטית, סילוק על הסף של בקשות מקלט: "במיוחד ראוי לבית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר עניינו של מבקש המקלט נדחה על-ידי הרשות המינהלית על הסף, מבלי שבקשתו עברה את כל שלבי הבחינה האפשריים. כאמור, מחיר הטעות עלול להיות משמעותי והאחריות הרובצת על כתפי בית המשפט כבדה עד מאד. העובדה שרבים מנצלים לרעה את האפשרות להגיש בקשה למקלט מדיני, מה שיוצר עומס כבד על כל הרשויות המטפלות בנושא, ובתי המשפט בכללן, אינה יכולה לפגוע בהיקף ועומק הביקורת השיפוטית שיש להפעיל בכל מקרה ומקרה, שכן אין לפקוד על המבקש הבודד את עוון אותו ניצול לרעה".

ייצוג משפטי בבקשת מקלט מדיני

ניתן לקבל ייצוג משפטי על ידי עורך דין ממשרדנו המומחה להגירה בכלל ובקשת מקלט-מעמד לפליט בפרט ולתאם פגישה ללא עלות.