מאמר זה עוסק בשאלה קשה וסבוכה-כיצד ניתן להסדיר מעמד לקטין זר שנולד בישראל והקשר עם הוריו נותק או לא מתקיים ומונה לו אפוטרופוס ישראלי על פי דין(?).  כידוע הלכה פסוקה היא כי בשאלות הנוגעות לחוקי ההגירה נתון לרשות האוכלוסין וההגירה  שיקול דעת רחב. אולם בצד האמור יש לזכור, כי שיקול דעתו של שר הפנים נתון לביקורת של בתי הדין לאוכלוסין והגירה ולעררים ולבתי המשפט כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הביקורת החלות על הפעלת כל שיקול דעת מנהלי על שר הפנים להפעיל וככל החלטה של רשות מינהלית, היינו רשות האוכלוסין מחויבת לשקול את מכלול העובדות הרלוונטיות להחלטתה, ואין היא רשאית לבסס את החלטתה על הנחות עובדתיות חלקיות. שכן, על הרשות המנהלית לקבל החלטה על יסוד מערכת עובדות מלאה ונכונה. כנגד חובתה של הרשות המנהלית לקבל החלטה המתבססת על תשתית עובדתית אמיתית ומדויקת, ניצבת זכותו המינהלית, ואולי אף החוקתית, של הפרט העומד מולה, לכך שיתנהל בעניינו הליך מינהלי ראוי והוגן המבוסס על תשתית עובדתית מוצקה.

נהלי נשרד הפנים בעניין קטינים

תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל מסדירה את מעמדו של ילד שנולד בישראל, בקובעה כי ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, התש"י,1950- יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו, היינו עם הוריו זרים ללא מעמד- הרי שמעמדו שווה למעמד הוריו כלומר עצם לידתו בארץ איננה מעניקה לו מעמד חוקי בה.  הטעמים לרישום הילדים, לפי תקנה ,12 נעוצים בטובת הילד, כמו גם בזכותו החוקתית של ההורה – אזרח או תושבה מדינה – לחיי משפחה וכיבוד התא המשפחתי. בהתאם להוראת תקנה 12 וכן להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל הוראת שעה, התקין משרד הפנים את נוהל מס' 5.2.0029 – "נוהל הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד בישראל שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע לפי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד, 1974- וכן את נוהל מס' 5.2.0030 "הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד מחוץ לישראל, שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע." נהלים אלה קובעים, בין היתר, את התנאים הנדרשים להגשת ככלל, ילד גדל עם אביו ואמו שהם האפוטרופוסים הטבעיים עליו, ועליהם מוטלת החובה, כמו גם הזכות, לגדל אותו ולדאוג לצרכיו.

 מעמד של קטינים במקרים שבהם נמנעים ההורים מלגדלם

קובע סעיף 30 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב1962– כי בית המשפט רשאי, כאשר הוא רואה "סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין," למנות לו אפוטרופוס נוסף, אשר הילד יהא מצוי בחזקתו, על אף שהוריו עודם בחיים. הוראת תקנה 12 נותנת מענה הולם לנסיבות ייחודיות מעין אלה, בקובעה, כי במקרים חריגים מתאימים, יש מקום להעניק לילד מעמד התואם את מעמדו של האפוטרופוס עליו, שאינו הורהו. הקביעה בדבר תחולת תקנה 12 כפופה לעקרונות היסוד הנוגעים לשמירת התא המשפחתי והגנה על טובת הילד.

קבלת ייצוג משפטי

עניינם של קטינים נבחן על פי אמות מידה הומניטריות שבראשם מבחן ״טובת הקטין״. משרדנו מתמחה בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל בכלל וטיפול והסדרת מעמד לקטינים שמעמדם בישראל אינו מוסדר מסיבות שונות לרבות ניתוק הקשר עם ההורים הביולוגים.

ניתן קבל ייעוץ משפטי על ידי מי מעורכי הדין במשרדנו ללא עלות