מסורבי כניסה לישראל בצל משבר הקורונה

בחודשיים האחרונים בצל משבר הקורונה המתעצם, מדברים רבות על הגבולות שהלכו ונסגרו לאיטם, בארץ ובעולם. בתחילתו של "הצונאמי" היתה ביקורת רבה על מדינת ישראל שנקטה פעולה חד צדדית בה תיירים מסין ואירופה. בעיקר נגד כאלה שהגיעו מאיטליה, או שהו בה בטווח של שבועיים טרם הגעתם לשערי הארץ המובטחת. אלה לא הורשו להיכנס ונאלצו לעשות אחורה פנה ולשוב למדינתם.

מראה התיירים "הלגיטימיים" שסורבה כניסתם עורר סערה, מה שבולט מאוד על רקע העובדה כי מעטים לוקחים לתשומת לבם את מקרי הסירוב אשר מתרחשים כאן בשגרה. מסורבי כניסה קיימים כמעט בכל יום ולאורך כל השנה, רק הסיפור שלהם לא מייצר כותרות חדשותיות.

בימים כתיקונם, מגיעים לישראל מאות אנשים בתנאי אשרה שונים למגוון מטרות. למדינה, על פי סעיף 10 לחוק הכניסה לישראל (חוק הכניסה לישראל, תשי"ב–1952),  יש סמכות לאשר או לדחות בקשות כניסה. כל בקשה נבדקת לגופה ונקבעת בהתאם למטרת הכניסה והשהות. ישנם מקרים, לא מעטים, בהם המדינה מסרבת לאשר כניסה של אדם כזה או אחר. בין מסורבי הכניסה ישנם אנשים המגיעים באמתלה של תיירים למרות שבפועל הם מגיעים למטרות עבודה וכן מבקשי מקלט  ופליטים.

מה הסיבות לסירוב כניסה לישראל?

סיבות הסירוב יכולות להיות מגוונות בתנאי שהן סבירות ומגובות בהסבר הגיוני.  ישנם מקרים בהם חשדם של עובדי מעבר הגבול מתעורר והם סבורים כי אדם מבקש להיכנס לישראל שלא למטרה התואמת את האשרה אותה קיבל או מבקש לקבל. לעיתים מתקבל מודיעין או מידע אודות אדם מסוים וגם אז ישנה אפשרות לדחות את בקשת הכניסה לאלתר.

לאחר שמתעורר חשד בגבול נלקח האדם לתשאול מעמיק בו מבררים את סיבת הכניסה, במקרים רבים מבינים החוקרים כי האדם הגיע לעבוד בישראל למרות שאין לו ויזת עבודה, או בעבר היה שב"ח וכד'. חשדם של פקידי בקרת הגבולות יתעורר במהלך התשאול השגרתי או כתוצאה ממידע סטטיסטי אודות סוגי אוכלוסייה או מדינות שתושביהן נוטים להפר את חוקי הכניסה לישראל בתדירות גבוהה יחסית לשאר המדינות. גם אדם המגיע לישראל עם כרטיס One Way מעורר את חשד הבודקים בביקורת הגבולות.

לעיתים הסירוב מוצדק, כאשר מדובר על ביטחון המדינה, פעילות מאורגנת או תמיכה בטרור, אך לעיתים יש צורך ברגישות גבוהה על מנת להבין האם האדם שנמצא משקר בתשאול או רועד מפחד יש לו סיבה טובה לנסות ולהיכנס למרות החשש כי יסורב ויגורש.

מה לעשות עם הסירוב?

פעמים רבות לאדם אשר הוחלט למנוע את כניסתו יש מישהו שממתין לו בצד השני של ביקורת הגבולות, לעיתים זה חבר, קרוב משפחה רחוק או אפילו בן או בת זוג. כאשר האדם לא יוצא מהטרמינל בפרק זמן סביר, יש סיכוי שהוא עומד להיות מועלה על המטוס הראשון בחזרה למדינת המוצא.

מדיניות משרד הפנים היא למנוע עד כמה שניתן את הכניסה לישראל ואת העיכוב בגירוש. אך בקשה דחופה אל בית הדין לעררים כנגד החלטת סירוב כניסה לישראל תעצור את ההליך באופן מיידי ויתנהל דיון בנושא. את הבקשה והדיון מומלץ מאוד לקיים בליווי צמוד של עורך דין המתמחה בהגירה. מומלץ להקדים את שלב הפגישה עם עוה"ד ולקיימה כבר במתקן מסורבי כניסה במשטרת הגבולות בנתב"ג.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי המתמחים בדיני הגירה מבטיחה ליווי ושירות מקצועי ע"י צוות עורכי דין, המכירים היטב את תחום ההגירה על בוריו, בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.  בעלי ניסיון רב ומוצלח בטיפול וליווי במסורבי כניסה לישראל בנתב"ג.​

בין יתר התיקים אותם ליווה המשרד, תיק סירוב בו הושג פסק דין ופיצוי כספי למסורבת הכניסה, זאת כאשר הוכחנו, מעל לכל ספק, כי לא היתה סיבה מוצדקת לעצירתה ולמניעת הכניסה שלה לארץ בפסק הדין מציין כבוד השופט כי, ההחלטה לעצור אותה ל – 5 ימים במתקן המסורבים בנתב"ג היתה בלתי סבירה באופן קיצוני ושערורייתית. שחרור ממעצר של שוהה בלתי חוקי מהשטחים וכן שוהה בלתי חוקי מאריתריאה  וכן שחרור ממעצר במתקן חולות של שוהה בלתי חוקי החולה בהפטיטיס C על מנת שלא ידביק את שאר השוהים בכלא.  למשרד הצלחות נוספות במקרים רבים בהם הצליחו לשחרר ממשמורת וביטלו צו גירוש או הרחקה מישראל ללא הסגרה ועוד.

 

במידה ובן משפחה, חבר או קרוב נתקל בסירוב לקבלת אשרה, או כניסה לישראל ניתן לפנות ולקבל מענה מהיר, 24/7 מענה דיסקרטי ומקצועי ללא פשרות.

סגירת תפריט