תנאי לקיומו של ההליך המדורג הוא קיום תא משפחתי כן ואמיתי, ועל כן, התפרקות התא המשפחתי בין אם מחמת פרידה ובין אם מחמת פטירהתוביל בדרך כלל, לקיצו של ההליך המדורג ולהרחקת בן הזוג הזר מישראל
נשאלת השאלה האם נוכח הטענה בדבר שימוש באלימות כלפי אחד מבני הזוג יש להחיל את 'נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי' מס' להלן נוהל אלימות שבהוראותיו "מקל על בני זוג זרים המבקשים מעמד בישראל, וסולל עבור מבקשים העומדים בתנאי הסף "נתיב מהיר" ורחב אל הוועדה הבין-משרדית".
תשובה לשאלה זו טמונה בבדיקת תכליתו של הנוהל. כידוע, גיבוש הנוהל נעשה במטרה להוקיע תופעה כעורה זו של אלימות כלפי בני זוג ולעודד נשים אשר מעמדן בישראל תלוי בבן זוגן האלים, לדווח על מקרה האלימות ולעזוב את מערכת היחסים האלימה, ולא להיאחז בה רק בשל התקווה לקבלת מעמד עוד בהקשר זה נאמר "השיטה להסדרת מעמד בישראל מכוח מערכת יחסים זוגית בין בני זוג, שהאחד הוא אזרח ישראלי והשני זר, מקנה לבן הזוג הישראלישליטה בפועל על ההליך. ברצותו יאפשר את ההליך וברצותו יודיע למשרד הפנים על הפסקת הקשר הזוגי, וכפועל יוצא מכך תופסק אשרת השהייה בישראל לבן/בת הזוג הזרים.
על מנת לקדם תכלית זו, נוהל אלימות מקל על הבאת עניינם של בני זוג קורבנות אלימותלדיון בוועדה הבין-משרדית, בהשוואה לתנאים הקבועים בנוהל שעניינו הפסקת הקשר על רקע גירושין או פטירת בן הזוג הישראלי אלא שבמקרים הללו יש להוכיח תחילה כי "הקשר הזוגי נותק כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי" ואזלעמוד בתנאי הסף המצטברים באים:
במקרה בו פקע קשר הנישואין ובן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי ולבני הזוג אין ילד משותף, יועבר התיק לדיון בוועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאיםהמפורטים במלואם עובר להבאת התיק לדיון בועדה.
הוגשה בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר הישראלי מכוחקשר זוגי כן ואמיתי, בן הזוג קבל רישיון ישיבה בישראל מסוג א5/ מכוח ההליךהמדורג בהתאם לנהלים , בן/בת הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג. לעניין חישוב מחצית תקופת ההליך המדורג בנוהל זה, ייחשבמועד השדרוג לרישיון מסוג א5/ לתחילת התקופה הנמנית..8.2.4. לא היה ספק בכנות הקשר בין בני הזוג לאורך ההליך המדורג. ג.8.2.5. בן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה באחת מן הדרכיםהמפורטות בסעיף ג.8.1.3. לעיל.15 הנה כי כן, עוד לפני שמקיימים את הדיון בשאלה האם כאשר מדובר בניתוק קשר זוגי על רקע אלימות )ואין לבני הזוג ילד משותף( התקיימו התנאים הדרושים – יש להוכיח תחילה כי הקשר הזוגי נותק על רקע האלימות. כלומר, שער הכניסה לתחולת הנוהל הוא "הקשר הזוגי נותק כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי." רק אז, יועבר התיק לדיון בוועדה הבינמשרדית ובלבד שהוכחה האלימות כנדרש בסעיף
מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם עמדת הפסיקה ולפיה היותה של אישה קורבן אלימות אינה מהווה כשלעצמה, עילה לקבלת מעמד בישראל ושאלת השתקעותה בישראל על אף שהעוגןלהסדרת מעמדה בישראל אבד, תבחן על יסוד בירור עובדתי .
קבלת ייצוג משפטי
אם כן, נוהל אלימות מבקש להגן על קורבנות האלימות כךשהשליטה להסדרת מעמד לא תהיה בידי בן הזוג הישראלי המכה וניתן יהיה לחלצן באופן מיידי ממעגלהאלימות. ברם, לא כך הוא המקרה שלפנינו. עיתוי העלאת הטענה על ידי העוררת לפני המשיב, רק בחלוףלמעלה מחמישה חודשים ממועד עזיבת בן הזוג את ישראל ורק לאחר שהתברר לעוררת כי היא אינה זכאית להארכת תוקפו של רישיון הישיבה בישראל, וכן יתר הנתונים העובדתיים שאינם שנויים במחלוקת. יש לך קשיים בהסדרת מעמד? משרדינו מלווה בני זוג בהליך של הסדרת מעמד מכוח ההליך המדורג או הפסקתו.