משרד עורכי דין

הנטל הראשוני להבאת ראיות לצורך הוכחת זכאות למעמד מכוח חוק השבות מוטל על מבקש המעמד תקנה 4 לתקנות השבות, התשט"ז-1956, הקובעת כי על מבקש אשרת עולה או תעודת עולה להמציא לפי דרישת השר ראיות לאימות הפרטים שבטופס הבקשה)

על מנת לבסס את זכאותה למעמד מכוח סעיף 4א לחוק השבות, יש להציג ראיות מנהליות במידה הנדרשת לשם הוכחת יהדות.

 טיב הראיות הדרושות

טיב הראיות הנדרשות להוכחת הזכאות למעמד משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו עם זאת, כפי שנפסק, בבית משפט לא אחת כי,"… ניתן להניח כי המבקש ייחשב כמי שהוכיח לכאורה את זכאותו אם הראיות שהביא הן מסוג הראיות שמשרד הפנים, על-פי נהליו הרגילים, מקבלן בדרך-כלל כמספיקות להוכחת הזכאות הנטענת. כאלו הם למשל תעודות ציבוריות למיניהן, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין או העתק נאמן ממסמך מקורי"

עמידתו של המבקש בנטל ההוכחה הראשוני מקימה לו "חזקת זכאות" למעמד מכוח חוק השבות, המעבירה את הנטל לכתפי המשיבים לסתור את זכאותו

נקודת המוצא לדיון היא, כי הנטל הראשוני להבאת ראיות מנהליות מספיקות להוכחת הזכאות מכוח חוק השבות, מוטל על מבקש המעמד בישראל בתוך כך נפסק, כי רמת הפיקוח על התקיימות התנאים הנדרשים לרכישת מעמד מכוח חוק השבות, הדוקים יותר, ועוצמת הראיות הנדרשת גבוהה יותר, מרמת הבדיקה הנהוגה לצורך רישום במרשם האוכלוסין קביעה זו נומקה בכך, שחוק השבות מעניק את "המפתח לכניסה לישראל ולרכישת אזרחות בה"."

מה זה נתיב- לשכת הקשר

באשר למעמד עמדת נתיב – כפי שעולה מהפסיקה, לשם בדיקת זכאות מכוח חוק השבות, נועצת המשיבה בגורמי המקצוע בנתיב, אשר להם הניסיון והמומחיות מזה עשרות שנים בתחום של בדיקת בקשות למתן מעמד מכוח חוק השבות, בדיקת מסמכים, בדיקת תעודות ותמונות, והערכת התשתית המוצגת מטעם המבקש. המדובר בגורמי מקצוע מומחים בבחינת תעודות ומסמכים אחרים המונפקים על ידי שלטונות חבר העמים ומדינות חבר העמים לשעבר, והבקיאים בהיסטוריה, במנהגים ובניהול המינהלי של האזורים הרלוונטיים, בעבר ובהווה. גורמים אלו צברו ניסיון מקצועי רב בבחינת בקשות לפי חוק השבות על פני שנים רבות. "הסתמכותו של המשיב על אנשי המקצוע בנתיב (הידוע גם בשם "לשכת הקשר") היא לגיטימית. לנתיב ניסיון ומומחיות מזה שנים רבות בבחינת בקשות למתן מעמד מכוח חוק השבות ורשות האוכלוסין וההגירה- משרד הפנים רשאי לסמוך על מומחים לדבר ועל מי שבקיאים בנושאים אלה על מנת לגבש החלטתו, ככל שהקביעה היא סבירה, מבוססת ומעוגנת בחומר.

עורכי דין המומחים לאזרחות ישראלית

ראינו כי ״יהדות״ אינה כרטיס כניסה אוטומטי לקבלת מעמד ואזרחות ישראלית, אלה הנטל על המבקש להוכיח את יהדותו בראיות ובמסמכים רבים, בקשה למתן אזרחות אינה דבר של מה בכך, בייחוד שישנו קושי בהשגת מסמכים. כדאי ומומלץ להיוועץ עם עורכי דין לענייני הגירה לישראל בטרם הגשת הבקשה וזו כדי להעלות באופן ניכר את הצלחת הבקשה וקבלת המעמד בישראל.