משרד עורכי דין

בגין העסקת עובדים זרים ללא היתר יכול ויוגש כנגד המעסיק כתב אישום בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין וגם ללא ביטוח רפואי, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(3) ו-4 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. תפיסת עובדים זרים שעובדים ללא היתר היא בד"כ על ידי מפקחים מטעם רשות האוכלוסין וההגירה לאחר שהוצא צו כניסה למש ולחצרים של המעסיק.

 

התשתית המשפטית

סעיף 1יג לחוק קובע איסור להעסיק עובד זר ללא קבלת היתר כדין להעסקתו, באופן הבא:

"(א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.

(ב)   היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

(ג)    הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל".

 

סעיף 2 (א) לחוק מגדיר מהי העסקה שלא כדין. וכך קובע הסעיף:

 

"מעביד שעשה אחת מאלה –

(1)    העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות על פיו;

(2)    העביד עובד זר בניגוד להוראות 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב); …..".

 

לצורך ההרשעה על משרד הפנים להוכיח, את זהות העובדים, היעדר היתר לעבודתם וקיומם של יחסי עובד ומעביד בינם ובין המעסיק טלאחר הוכחת היסודות העובדתיים על המאשימה להוכיח את התקיימותו של היסוד הנפשי לביצוע העבירה.

 

סעיף 13ה' לחוק הכניסה לישראל שכותרתו "סמכויות אכיפה" קובע כך:

"(א) לשם ביצוע הוראות פרק זה, רשאי פקח או שוטר –

(1)    לדרוש מנאשם שיש יסוד סביר להניח כי שהייתו בישראל מחייבת רישיון ישיבה לפי חוק זה, לזהות  את עצמו ולהציג לפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו;

(2)    להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט מקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין בישראל כדי לערוך בדיקה בענין.

(ב)   התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקח או שטור, לפי הענין, לתפוס כל מסמך הקשור לעבודה כאמור.

(ג)    שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת פקח או שוטר, ליתן צו המתיר לפקח או לשוטר להיכנס למקום המשמש למגורים כדי לערוך בדיקה לענין קיום הוראות חוק זה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1)    יש יסוד סביר לחשד כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין בישראל;

(2)    יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה, והפקח או השוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בענין ובקשתם לא נענתה.

(ד)   כניסה לפי חוק זה תיעשה רק לאחר שהשוטר או הפקח, לפי הענין, זיהה את עצמו לפי מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה ובמקום המשמש למגורים – הציג לפניו את צו בית המשפט לפי סעיף קטן (ג); לא איפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאים הם להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר הזהירוהו על כך.

(ה)   המפקח הכללי של המשטרה יקבע בנוהל את דרכי פעולתה של המשטרה לפי סעיף זה; הנוהל האמור יפורסם באתר האינטרנט של המשטרה.

(ו)    פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)    הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה שר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2)    יש בידו תעודת פקח החתומה בידי שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה" (ההדגשות הוספו – ק.כ).

 

ייצוג משפטי בעניין עובדים זרים

משרדנו מתמחה בייצוג משפטי של עובדים זרים מכוח דיני הגירה של ישראל, ומעניק שירות משפטי הן למעסיקים והן לעובדים זרים כאחד בכל הקשת המשפטית הנוגעת לרשות האוכלוסין וההגירה, החל מייצוג מעסיקים שנתפסו מעסיקים עובדים זרם ללא היתר ועד להגשת בקשות להסדרת מעמד-הארכות ויזה ואשרות לעובדים זרים בישראל.

 

ניתן לקבוע פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות או התחייבות מראש