ייצוג בהפסקת הליך מדורג לבן/בת זוג זר של ישראלי

"רומיאו ויוליה היו נפרדים אם הם לא היו מתים" כתב היוצר אביב גפן, ובעניינו לא אחת מוצאים עצמם בני זוג תחת משבר זוגי ומחליטים להיפרד וכפועל יוצא הסדרת המעמד- ההליך המדורג של בן/בת הזוג הזר/זרה מופסק והוא נדרש לעזוב את הארץ תחת צו הרחקה מבית היוצר של רשות האוכלוסין וההגירה/משרד הפנים.

 נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי של רשות האוכלוסין וההגירה/הפנים  קובע באילו מקרים יופסק ההליך המדורג.

המקרים הם, הפסקת חיים משותפים ו/או ניתוק הקשר הזוגי מכל סיבה שהיא, בין אם רצונית או לאו ,לדוגמה מעצר של בן  הזוג הזר/זרה תחת סורג ובריח ומקרה נוסף הוא פטירת בן/בת הזוג הזר/זרה הישראלי.

יודגש כי, עם הפסקת ההליך המדורג על פקיד משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה חלה החובה לערוך ריאיון לבן/בת הזוג הזר/זרה ובמהלך הריאיון יש לבחון אודות כוונות בן/בת הזוג הזר/זרה בנוגע להמשך שהייה והשתקעות בישראל.

ועוד יודגש כי, לא תידרש יציאתו המיידית של בן/בת הזוג הזר/זרה הזר את הארץ עד לקבלת החלטה בעניינו.

יש להבחין בין מספר מקרים של הפסקת ההליך המדורג

במקרה בו פקע הקשר הזוג ולבני הזוג יש ילדים משותפים

 

במקרה בו פקע הקשר הזוג ולבני הזוג יש ילדים משותפיםיש להוכיח כי בן/בת הזוג הזר/זרה הזר היה מצוי בקשר זוגי כן ואמיתי וקיבל רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג  ועברו יותר ממחצית התקופה במרוצת הזמן בו החל ההליך המדורג.

 

לא זו בלבד, גם אם לבני הזוג הזר/זרה ילדים משותפים יש להראות שבן/בת הזוג הזר/זרה מקיים איתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם ולצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד/עו"ס עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן/בת הזוג הזר/זרה הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים, מומלץ להיעזר גם ברופא מומחה פרטי לעניין זה.

 

במקרה בו נותק הקשר הזוגי בשל פטירת בן/בת הזוג הישראלי ולבני הזוג יש ילדים משותפים

 

גם במקרה זה, יש להוכיח כי בן/בת הזוג הזר/זרה היה מצוי בקשר זוגי כן ואמיתי וקיבל רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג ועברו יותר ממחצית התקופה במרוצת הזמן בו החל ההליך המדורג.

 

לא זו בלבד, גם אם לבני הזוג הזר/זרה ילדים משותפים יש להראות שבן/בת הזוג הזר/זרה הזר מקיים איתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם ולצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד/עו"ס עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן/בת הזוג הזר/זרה הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים, מומלץ להיעזר גם ברופא מומחה פרטי לעניין זה.

 

יפים במיוחד לעניינו,  דברי  כבוד השופט א' מצא, ב-בג"ץ 02/8916 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין, כדלקמן:

 

"ברי כי כאשר ההורה הזר הנו משמורן של קטין ישראלי המבקש מעמד בישראל, טוען כי קיים קשר הורי אמיתי ומשמעותי בין הקטין להורה הישראלי, חלה חובה על המשיב לבחון טיבו של קשר זה ואת השפעת ניתוק הקשר על הקטין. כפי שנקבע בעניין דמיטרוב ("עקרון טובת הילד הוכר זה מכבר כערך מרכזי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו אין צורך להכביר מילים. אכן, ככלל "אין כל אפשרות לעסוק בעניינם של קטינים בלא לבחון את טובתם"

 

 

במקרה בו פקע הקשר ולבני הזוג אין ילדים משותפים

 

יש להראות כי בן/בת הזוג הזר/זרה הזר היה מצוי בקשר זוגי כן ואמיתי והגיש בקשה להסדרת מעמדו בישראל מכוח הקשר הזוגי  ואף קיבל רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג, יחד עם זאת יש להראות כי בן/בת הזוג הזר/זרה ועברו יותר ממחצית התקופה במרוצת הזמן בו החל ההליך המדורג.

 

במקרים הומניטריים חריגים

 

באי עמידה בתנאי נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי של רשות האוכלוסין וההגירה/הפנים על בן/בת הזוג הזר להביא ראיות וטעמים הומניטרים המצדיקים מתן מעמד לבן/בת הזוג הזר/זרה הזר תוך התחשבות בנזקים הבלתי הפיכים העלולים להיגרם כתוצאה מגירושו/הרחקתו מישראל.

כך למשל סעיף ג.12 לנוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי, קובע כדלקמן:

 

ג.12 "במקרה שאינו עומד בקריטריונים דלעיל, אולם מרכז אשרות התרשם כי על פניו קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים שאינם נובעים מניתוק הקשר הזוג הזר/זרהאו הפטירה, יעביר התיק בצירוף המלצתו והמלצת מנהל הלשכה להחלטת ראש הדסק במטה. הלשכה תיידע את הזר כי עניינו מועבר לבחינת ראש הדסק ותאריך תוקף רישיונו הנוכחי עד למועד קבלת ההחלטה."

 

 

כאמור, בן/בת הזוג הזר/זרה הזר צריך להראות שבקשתו להסדרת מעמד- להישאר בישראל תחת אשרה בתוקף לאחר הפסקת ההליך המדורג מעלה  "סיכוי מסוים" לקבלתה על מנת שזו תיבחן  הוועדה ההומניטרית , גם אם אין מדובר בסיכוי גבוה.

 

יפים לעניינו דברי כבוד השופט נ' הנדל ב- בר"מ 7938/17 פלונית נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, כדלקמן:

 

לשר הפנים – ולוועדה הבין-משרדית הפועלת מכוחו – שיקול דעת רחב בנוגע להגדרת הטעמים ההומניטריים העשויים להצדיק מתן מעמד. "בסופו של יום עליו להחליט האם המבקש שבפניו נכלל בגדר המקרים המיוחדים והחריגים למדיניות הכללית של משרד הפנים, עד כי מוצדק להעניק לו מעמד בישראל לפנים משורת הדין" (עע"ם 471/12 מדינת ישראל נ' בוטנג, [פורסם בנבו] פסקה 4 (8.7.2012)).

 

ככלל, מדובר בדרישה להצגת "דבר מה נוסף", המייחד את המקרה הספציפי ומבדיל אותו מן המקרים הסטנדרטיים שאינם נתפסים כעילה למתן מעמד בישראל (עע"ם 1086/09 קרוז נ' שר הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 9 (7.7.2009)). בין היתר, הוזכרו בהקשר זה שיקולים שעניינם אחדות המשפחה וטובת הילד (עע"ם 9890/09 נוואה נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] פסקאות 16-18 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ח' מלצר, ופסקאות 3-4 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (11.7.2013)), סיוע להורים קשישים (עע"ם 9353/10 יעקובלב נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] פסקאות 8-13 (1.12.2013)), ומצוקה רפואית (עע"ם 7422/07 אלכסנדרובה נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 9 (2.7.2008)). ודוקו, ביחס לחלק מן השיקולים האמורים נקבעו נהלים ייעודיים.

 

ברם, גם כאשר המבקש אינו עומד בתנאי אותם נהלים, על הוועדה הבין-משרדית לבחון, בכל מקרה לגופו, האם יש בשיקולים אלה – לחוד או כמכלול – כדי להטות לזכותו את הכף. לפיכך, מבקש שאינו עומד בתנאי הסף של נוהל פקיעת נישואין ונוהל אלימות עשוי לזכות בכל זאת במעמד מכוח הנוהל השיורי.

 

יצוין כי הנוהל השיורי מאפשר לסלק על הסף בקשות המבוססות על שיקולים הומניטריים כלליים רק כאשר ברור שהבאתן לדיון בוועדה הבין-משרדית תהווה "בזבוז לא מוצדק של משאבי ציבור". לעומת זאת, בקשות שקיים "סיכוי מסוים" לקבלתן יועלו על שולחן הוועדה, גם אם אין מדובר בסיכוי גבוה (עע"ם 2357/14 אסברוק נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 13 (19.3.2015))."

 

לכאורה הסדרת מעמד בשראל במסגרת בקשה להליך מדורג בפני משרד הפנים/רשות האוכלוסין וההגירה הינו עניין טכני שאינו מורכב, אולם, לא כך הדבר בפועל ולרוב נתקלים בני הזוג במכשולים ומחסומים בירוקרטיים בפני משרד הפנים/רשות האולוסין וההגירה לא כל שכן בעת הפסקת ההליך המדורג של בן/בת הזוג הזר/הזרה.

 

כמו בכל התנהלות מול רשויות ההגירה והפנים, גם בטיפול ובייצוג בן/בת זוג זר בהפסקת ההליך המדורג או כל בקשה לשינוי מעמד/אשרה/ויזה בישראל  ישנה חשיבות עצומה לליווי של אנשי מקצוע המכירים את החוק על בוריו.

ליווי וסיוע כזה עשוי מאוד לסייע ולקדם את האינטרסים בן/בת הזוג הזר/זרה בבקשה להסדרת מעמד כתוצאה מהפסקת ההליך המדורג.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ייעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, הבקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.

המשרד ייצג ומייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה.