מעסיקים רבים זועקים לחפותם לא אחת כאשר מוציאים את עצמם תחת חקירה של רשות האוכלוסין וההגירה כאשר נחשדים הם בעבירה של העסקת עובדים זרים של כדין. להלן תובא סקירה משפטית של בית המשפט לעניין טענה של הגנה מין הצדק של מעסיקים, כדלקמן:

עקרונות דוקטרינת ההגנה מן הצדק, פורטו בהרחבה על ידי בית הדין הארצי בעניין ארבלי: " דוקטרינת "הגנה מן הצדק" מכירה בסמכות בית המשפט לבטל כתב אישום שהגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית… בפרשת בורוביץ…. הגמיש בית המשפט העליון את המבחן לתחולת ההגנה מן הצדק וקבע כי היא תחול כאשר קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, כפי שזו נתפסת בעיניו של בית המשפט. בית המשפט העליון הבהיר כי תכליתה של ההגנה מן הצדק היא עשיית צדק עם הנאשם ולא הפעלת ביקורת על רשויות האכיפה, וכי בהכרעה אם המקרה הקונקרטי מצדיק החלת ההגנה מן הצדק, על בית המשפט לערוך איזון ראוי בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. לבחינת השאלה אם יש הצדקה להחיל את הגנה מן הצדק על מקרה נתון, קבע בית המשפט העליון שלושה שלבים, לאמור: "בשלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם, וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים  יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות…; בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון האם לא ניתן לרפא את הפגמים שהתגלו באמצעים יותר מתונים ומידתיים מאשר ביטולו של כתב האישום…" ( ע"פ 7960-03-14 אברהם ארבלי נגד מדינת ישראל , פורסם בנבו, ניתן ביום 10.11.16; ההדגשות אינן במקור – ר.צ.).

טענת הגנה מן הצדק הינה טענה קיצונית המתאימה למקרים מיוחדים בהם עצם קיומו של ההליך הפלילי כרוך בעיוות דין ופגיעה בתחושת הצדק עד כדי הצדקה לביטולו של כתב האישום בלי לדון בו לגופו. מעצם טיבם של דברים, קשת המקרים בהם ניתן לשקול קבלת טענה של הגנה מן הצדק מוגבלת והיא תחול במצבים בהם עצם קיומו של ההליך פוגע בזכויותיו הבסיסיות של הנאשם להליך תקין.

עוד ראוי לציין, כי בשנת 2007 תוקן חוק סדר הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, ונוספה לו פיסקה (10) אשר עיגנה את דוקטרינת ההגנה מן הצדק בחוק: "149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן –… (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

יישום מבחני הפסיקה עליהם עמדתי לעיל, מוביל למסקנה כי עניינם של הנאשמים אינו מצדיק קבלת טענה של הגנה מן הצדק, מהטעמים הבאים: המבחן הראשון – קיומם של פגמים ועוצמתם: בענייננו אין חולק כי נפלו פגמים בהתנהלות המפקחים, אשר נכנסו לחצר בית הנאשמים מבלי לקבל צו שיפוטי או הסכמה מדעת (ס' 36 לפסק דינו של בית הדין הארצי). לפיכך, מבחן זה התקיים בנסיבות המקרה דנן.

המבחן השני – פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות: בית הדין הארצי פסק כי אי החוקיות אשר דבקה בהתנהלות המפקחים אינה מהרף הגבוה, לאור הנסיבות המקלות – הכניסה לחצרים נעשתה בהסכמת העובדת הזרה ולא כתוצאה מהפעלת כוח או תחבולה לא הגונה של המפקחים. עוד פסק בית הדין הארצי, כי העובדה כי השגת פרטי הזיהוי של העובדת הזרה יכולה הייתה להיעשות על ידי המפקחים על נקלה בדרך של המתנה מחוץ לשער החיצוני של הנכס, תחת כניסה לבית הפרטי, מפחיתה מעוצמת הפגיעה בזכות המשיבים להליך הוגן.  בנוסף, בית הדין הארצי הדגיש כי העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה בעלות השלכות חברתיות חמורות על הציבור נוכח ההשפעות על שוק העבודה בישראל. לפיכך, לאחר ששקלתי מכלול שיקולים אלו, מצאתי כי בנסיבות מקרה זה, אין די בעוצמת הפגיעה בזכותם של הנאשמים,  כדי להביא למסקנה כי יש לקבל את טענת ההגנה מן הצדק.

גם יישומו של המבחן השלישי מוביל למסקנה כי אין מקום לקבל את טענת ההגנה מן הצדק אשר העלו הנאשמים, בנסיבות מקרה זה. זאת, מאחר ובעניינינו ניתן יהיה להתחשב בהתנהגות הרשות במסגרת מתחם שיקולי הענישה, כפי שקובע סעיף 40יא(9) לחוק העונשין – "בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב), רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם: …(9) התנהגות רשויות אכיפת החוק". בדומה, גם את טענת הנאשמים בדבר המסר השלילי לנאשמים, ניתן להביא בחשבון בעת שיקולי ההרשעה.

ייצוג משפטי על ידי עורך דין לעובדים זרים

אם כן נראה כי לא כל נסיבות מצדיקות את קבלת טענת ההגנה מן הצדק. פנו עוד היום לייעוץ משפטי ללא עלות בעניינכם כדי ועורך דין עובד זרים ממשרדנו יגבש עבורכם תוכנית פעולה והגנה בהליך הפלילי.