משרד עורכי דין

מרשם האוכלוסין הוא אחד ממאגרי המידע הגדולים והמקיפים שהמדינה מנהלת. המרשם הוא מאגר מידע על כלל אזרחי ותושבי המדינה, מרגע רישומם (לידתם, עלייתם לישראל או קבלת תושבות באופן אחר), והוא כולל גם פרטים של אזרחים ותושבים שנפטרו. לגבי כל מי שרשום במרשם רשומים נתונים רבים.

 

1. חוק מרשם האוכלוסין, מהותו, והבסיס הרעיוני לו, נדונו בהקשרים שונים, היפים גם למקרה שלפניי. אפתח בהצגת הסעיפים המרכזיים הרלוונטיים מחוק מרשם האוכלוסין. סעיף 1 לחוק קובע כי:

"(א) בחוק זה –

[…]

"תושב" – מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רשיון לישיבת קבע.

• […]
• הוראות חוק זה המקנות זכויות לתושב או המטילות עליו חובות או הנוגעות לתושב יחולו גם על אזרח ישראלי שאיננו תושב."

 

סעיף 2(א) לחוק קובע כי:

"במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם:

(1) שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;

(2)           שמות ההורים;

(3)           תאריך הלידה ומקומה;

(4)           המין;

(5)           הלאום;

(6)           הדת;

(7)           המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש או אלמן);

(8)           שם בן-הזוג;

(9)           שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם;

(10)         אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו;

(11)         המען;

(11א)       כתובת למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005, ככל שנמסרה על כך הודעה;

(11ב)       כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, לפי הוראות סעיף 2א לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005;

(11ג)        המען הדיגיטלי;

(12)         תאריך הכניסה לישראל;

(13)         התאריך שבו נהיה לתושב כאמור בסעיף 1(א)."

 

2. סעיף 19א' לחוק מרשם האוכלוסין קובע: "בסעיפים 19ב עד 19ה, "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת העדות." פקודת הראיות החליפה את חוק העדות, ואף כי סעיף 19א' לחוק מרשם האוכלוסין לא תוקן, יש לקרוא לתוכו את הגדרת "תעודה ציבורית" שבסעיף 29 לפקודת הראיות:

"תעודה ציבורית" – תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים:

(1) מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל;

(2) משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן – מוסדות);

(3) עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן – פקיד);

 

סעיף 19ב' לחוק מרשם האוכלוסין קובע:

"(א)         פרט רישום של תושב הנרשם לראשונה יירשם על פי תעודה ציבורית שהוצגה לפקיד הרישום, ובאין תעודה כזאת – על פי הודעה שנמסרה לפי הסעיפים 5 עד 14.

(ב)           נתבקש פקיד הרישום לרשום פרט רישום על פי הודעה בלבד, ואחרי שהפעיל סמכויותיו לפי סעיף 19 היה לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה יסרב לרשום על פיה; אולם לגבי המצב האישי לא יסרב כאמור אלא אם עמדה ההודעה בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית המעידה על הפרט הנדון.".

 

סעיף 19ג' לחוק קובע כי:

"(א) שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי הסעיפים 15 או 16 או על פי הודעה לפי סעיף 17 שהציגו יחד אתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; […]"

 

סעיף 19ד' לחוק קובע כי:

"מבלי לפגוע באמור בסעיף 19ה או בסעיף 23, לא יתוקן רישום במרשם אלא לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון."

 

סעיף 19ה לחוק קובע כי:

"(א) נוכח פקיד הרישום הראשי כי פרט או שינוי של פרט החייב רישום לא נרשם או שרישומו או תיקון רישומו אינו שלם או עומד בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית, רשאי הוא, מיזמתו ולאחר שברר את הדבר ונתן לכל מי שהפרט מתייחס אליו הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו – לרשום את הפרט או את שינוי הפרט או להשלים או לתקן את הרישום ובלבד שרישום שנעשה על פי תעודה ציבורית לא ישונה, לא יושלם ולא יתוקן לפי סעיף קטן זה אלא על פי תעודה ציבורית המעידה על אותו פרט.

(ב) לגבי הלאום, הדת או המצב האישי לא יעשה פקיד הרישום הראשי כאמור בסעיף קטן (א) אלא בהסכמת מי שהפרט מתייחס אליו, או על פי פסק דין הצהרתי של בית המשפט לעניני משפחה שניתן לבקשתו של פקיד הרישום הראשי; הבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבתחום שיפוטו נמצא מען האדם שהפרט מתייחס אליו; היא תוגש ותתברר בבקשה בדרך המרצה, וכל מי שהפרט מתייחס אליו יהיה משיב

(ג) פקיד הרישום הראשי או פקיד רישום רשאי, אם ראה צורך דחוף לעשות כן, לרשום מיזמתו מענו של תושב, לשנותו או לתקנו, על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לתושב הודעה מוקדמת של שבעה ימים."

 

 

הרשות עצמה עגנה את הפסיקה בנהליה. בתוך כך נקבע בנוהל תיקונים ושינויים, כי ככלל על פקיד הרישום לרשום את השינוי על סמך תעודה ציבורית תקינה שמעידה עליו, וזאת למעט אם עולה חשש לחוסר נכונות פרטי הרישום או לאמיתות התעודה. כך קובע סעיף 4.4 לנוהל:"בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, יש לרשום את השינוי במצב האישי על סמך תעודה ציבורית תקינה המעידה על השינוי. במקרים חריגים בהם עולה חשש לחוסר נכונות פרטי הרישום המבוקשים או לאי אמיתות התעודה הציבורית או לפגם אחר בתעודה, בסמכות פקיד הרישום לעכב את השינוי ברישום עד לבירור הנושא.

 

 

עו״ד לענייני רשות האוכלוסין וההגירה

נתקלים בקושי מול פקיד האוכלוסין וההגירה? משרדנו מעניק ייצוג משפטי רחב, ומקיף בענייני אוכלוסין והגירה. ניתן לתאם פגישת ייעוץ ללא עלות ואנו נבחן כל מקרה לגופו ונתווה עבורכם את הדרך היעילה והמהירה להשיג את מבוקשכם.