קבלת ויזת עבודה לישראל תעשה תחילה על ידי הגשת בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה, אולם יש לדעת כי ייתכנו מקרים מועטים בהם יהיה ניתן להגיש בקשה למתן ויזת עבודה לישראל, למשל ויזת עבודה של מומחים, ויזת של עבודה של עובדים בסיעוד, ויזת עובדה לעובדי בניין ועוד. יחד עם זאת בני זוג של ישראלים ראשיים לקבל ויזת עבודה מכוח הזוגיות ואישור להיכנס להליך המדורג בשרד הפנים בין אם הם נשואים נישואין אזרחיים ובין אם הם מנהלים זוגיות של חיים משותפים. יש לזכור את החובה המוטלת על משרד הפנים לבחון כל בקשה מוגשת בפניו בצורה ראויה, תוך בחינת כלל העובדות והמסמכים שמצורפים לבקשה.
יפים לעניינו דברי בית המשפט הנכבד ב- עתמ (חי') 48841-09-16 Anuwat Phathong נ' מדינת ישראל – משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול, כדלקמן: "נזכיר את הכללים הבסיסים לעניין החובה לערוך בירור עובדתי בטרם קבלת החלטה מנהלית. איסוף וסיכום הנתונים העובדתיים הוא השלב הראשון בגיבוש ההחלטה המינהלית [בג"ץ 2013/91 עירית רמלה נ' שר הפנים, פ"ד מו(1) 271, 279 (1991)]. היקפה של חובת איסוף הנתונים תלויה בנסיבות המקרה. על הרשות המינהלית לפעול באופן סביר באיסוף הראיות, לפי מהות הסמכות, מיהות הרשות ונסיבות המקרה [ע"א 1711/02 עירית חולון נ' ארגון הקבלנים והבונים חולון ואח', פ"ד נח(3) 934, 944–946 (2004); בג"ץ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ ואח' נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5) 412 (1994)]. על הרשות המנהלית לסנן ולאבחן בין ראיות שיש בהן ערך הוכחתי לבין ראיות שאין בהן כל ערך ולקבוע את העובדות בהתאם [ראו: בפרשת בג"ץ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו(2) 337 (1972); בג"ץ 987/94, יורונט הנ"ל, עמ' 424].
ועוד קבע בית המשפט כי, "החלטה מינהלית תקינה צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית ראויה , המביאה בחשבון את הנתונים הרלוונטיים להחלטת הרשות [בג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, 556 (1986); בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29, 59 (1983)]. המבחן הבסיסי הוא אמת מידה של סבירות, הנבחנת ביחס להשלכות ההחלטה המינהלית על פגיעה בזכויות. הכלל המנחה בעניין סבירות הראיות המינהליות הוא ש"כגודל הזכות כך גם גודלה ועצמתה של הראיה, המשמשת יסוד להחלטה בדבר הפחתתה של הזכות" [ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה, פ"ד לט(2) 225, 249–250 (1985). ראו גם: בג"ץ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים, מנהל האוכלוסין פ"ד נח(1) 919 (2003); בג"ץ 3615/98 נימושין נ' משרד הפנים פ"ד נד(5) 780, 787 (2000); בג"ץ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים פ"ד נב(4) 690, 704 (1998); בג"ץ 442/71 מאיר לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו(2) 337 (1972); טמיר מיכל "עילת חוסר הוודאות במשפט הציבורי" משפט וממשל ה 497, 548–550 (תש"ס)]. כאשר משמעות ההחלטה הינה פגיעה בזכויות קיימות ובעיקר פגיעה בזכויות יסוד, כי אז יש לבסס את ההחלטה בעובדות שנתמכות בראיות מינהליות ברורות ומשכנעות [בג"ץ 7015/02 כיפאח מחמד אחמד עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל, פ"ד נו (6) 352 (2002); בג"ץ 159/84 שאהין נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור רצועת עזה, פ"ד לט(1) 309 (1985); בג"ץ 680/88 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי, פ"ד מב(4) 671 (1989)]"
עו"ד לויזת עבודה בישראל
פנו עוד היום למשרדנו לבדוק זכאות לויזת עבודה בישראל ואנו נמצא את הקונסטלציה האופטימלית עבורכם ונעריך יחדיו את הסיכויים להצלחת הבקשה.