ויזת לבני זוג זרים נשואים, ידועים בציבור וחד מיניים

הזכות לחיי משפחה וזוגיות בישראל לבני זוג זרים של ישראלים כוללת הסדרת מעמד למבנים רבים של מערכת יחסים , בין היתר לבני זוג זרים נשואים, ידועים בציבור וחד מיניים, להלן תובא סקירה משפטית באשר למודלים של זוגיות במסגרת ההליך המדורג כפי שנקבעו ב- עמנ (ת"א) 9613-08-20, כדלקמן:

הדרישה כי הקשר בין בני הזוג יהיה כן, כתנאי להסדרת מעמדו של בן הזוג וכתנאי להתאזרחות וסוף ההליך, היא דרישה סבירה. תכליתה של הזכות להסדרת מעמד בישראל היא, כאמור, הגנה על התא המשפחתי ועל הזכות לחיי משפחה. מובן שבהעדר קשר כן או נישואי אמת, רציונל זה אינו מתקיים. הזכות לחיי משפחה נתונה לבני זוג, ולא למי שנישאו בנישואין פיקטיביים שבבסיסם לא עומדים יחסי זוגיות. אולם, מערעור זה, ומבחינת הליכים אחרים עולה, כי לרשות תפיסה אחידה של זוגיות, שכאשר אינה מתקיימת מוטל ספק בכנות הקשר.

יונתן ברמן, בחיבורו: המבוך, הגירה מעמד וזכויות אדם (שנכתב בשיתוף האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים ורופאים לזכויות אדם, 2015, להלן: ברמן, המבוך)), מפרט לעניין זה (שם, בעמ' 14):

על מנת להוכיח את כנות הזוגיות ביניהם נדרשים בני זוג להציג בפני משרד הפנים שוב ושוב לאורך שנות ההליך המדורג מסמכים המוכיחים את חייהם המשותפים, כמו חוזה שכירות משותף לדירת מגורים, חשבונות הרשומים על שם שני בני הזוג, תמונות מחיי הנישואין, מכתבים של חברים ובני משפחה, אישורים על קיומו של חשבון בנק משותף וכיוצא באלה. נוסף על הצגתן של ראיות מסוג זה, נדרשים בני הזוג לעבור ראיונות, שבהם הם נשאלים אודות חייהם הפרטיים, לרבות חקירות אודות פרטים אינטימיים בחייהם.

אלא שכל חריגה ממה שנתפס על ידי פקידי רשות האוכלוסין וההגירה כחיי זוגיות נורמטיביים עלולה להוביל אותם למסקנה בדבר פיקטיביות הקשר. זוגות החולקים מטעמים כלכליים, דירה עם אחרים עשויים להיתפס כמי שאינם מקיימים קשר כן; מי שאינם מכירים באופן אישי את קרובי משפחתם של בן הזוג (אם משום שבני המשפחה אינם מקבלים את הזוגיות עם אדם בן דת אחרת או לאום אחר, אם משום שהקשר המשפחתי רופף, אם משום שבני המשפחה אינם שוהים בישראל, ואם בשל אחת ממספר כמעט אינסופי של סיבות אפשריות שמקורן במורכבותם של יחסים משפחתיים), נתפסים כמי שאינם מקיימים זוגיות של אמת.

מקרים נוספים שבהם מוטל ספק בכנות הקשר בין בני זוג נשואים מתעוררים כאשר מצבם הכלכלי של שני בני הזוג או אחד מהם או מעמדו הזמני של בן הזוג ה"זר" מייצרים סיטואציות הנתפסות על ידי משרד הפנים כחשודות. זוגות שאין להם חשבון בנק משותף; מקרים שבהם בן הזוג הישראלי הוא היחיד שחתום על הסכם שכירות של דירת המגורים המשותפת או היחיד שעל שמו רשומים חשבונות מים, ארנונה וחשמל – כל אלה הופכים זוגות לחשודים בקיומו של קשר פיקטיבי.

בני זוג הנוהגים לצאת מעת לעת לבילויים עם חבריהם ללא בן הזוג, נתפסים לעתים כמי שנישואיהם פיקטיביים. מי שאילוצים כלכליים או אחרים דוחקים אותם למגורים בהסדרים החורגים מן הנורמה שרשות האוכלוסין מצפה לה, נתפסים כרמאים. כך למשל בני זוג, המחזיקים דירות נפרדות ולנים באותה דירה רק חלק מימות השבוע בשל תעסוקה באזורים גיאוגרפיים שונים, נתפסים כמי שמקיימים קשר בעל ערך פחות. זוגיות של ישראלים עם עובדות סיעוד הלנות חלק מימות השבוע אצל מעסיקיהן, גם היא מתכון לחשדות בדבר כנות הקשר.

כאמור, בני זוג, שמבקשים להתחיל בהליך המדורג או שמצויים בעיצומו, נשאלים שאלות אינטימיות על ההרגלים של בני זוגם, ובכלל זה מתבקשים למסור פרטים אודות סידורי השינה שלהם, הרגלי האכילה והבילוי שלהם וכיוצא באלה. סתירות – אמיתיות או מדומות – בפרטים הנמסרים לרשות האוכלוסין וההגירה מעוררות גם הן חשד בדבר פיקטיביות הקשר ועלולות להביא להפסקת ההליך המדורג או לעיכוב בהתקדמותו. פערי גילאים בין בני הזוג מביאים אף הם לחשד בדבר פיקטיביות הקשר.

מקרים רבים מצביעים על כך שחלק מפקידי משרד הפנים מחזיקים, לפחות לצורך קבלת החלטותיהם המקצועיות, בתפיסה רומנטית למדי ביחס לזוגיות. כל חשד כי הקשר הזוגי מבוסס לא רק על "אהבה", אלא שמעורבים בו גם שיקולים אחרים הנוגעים לנוחיות אישית או כלכלית, מעמידים בספק את כנות הקשר בעיני פקידי הרשות. במקרה קיצוני אחד נתקלנו במסגרת הנימוקים לדחיית בקשה להסדרת מעמד מכוח זוגיות בקביעה כי מבקשת המעמד הסבירה כי היא נכנסה לקשר זוגי משום שחשה בודדה ורצתה להפיג את בדידותה. רשות האוכלוסין וההגירה עטה על האמירה כמוצאת שלל רב, והחליטה כי אם ביסודם של יחסי זוגיות עומד רצון שלא להיות לבד, הרי שהם אינם יחסים כנים, המזכים במעמד בישראל."

(הדגשות שלי – מ' א' ג')

הרשות בתגובה המצורפת לדו"ח, התייחסה לנושאים אחרים שהועלו בו אך לא לעניין זה של ההליך המדורג ובחינת כנות הקשר.

  1. במקרה שלפניי עלו שלושה נימוקים לאי כנות הקשר. הראשון והמרכזי להטלת ספק בזוגיותם של המערערים הייתה העובדה שהם אינם ישנים יחד. זאת, על אף שהמערער פירט, במענה לשאלות חודרניות, חטטניות ובעייתיות לכשעצמן, כי הם חיים חיי אישות, אלא שבשל פגיעת הראש שלו הוא מתקשה לישון, ועל כן ישן בחדר נפרד. הנימוק השני היה העדרו של חשבון בנק משותף, והשלישי נסיעות לחו"ל בנפרד, על אף שניתנו לכך הסברים הגיוניים וברורים.

על אף שהמערערים שלפניי הסבירו את האילוצים שהביאו אותם לבחור לנהל כך את חיי הזוגיות שלהם, אני סבורה, כי גם ללא הסברים כאלה, יכולים בני זוג לבחור כיצד לנהל את חייהם המשותפים, וכי יש להבהיר לרשות האוכלוסין וההגירה כי הזכות לחיי משפחה כוללת זוגיות על גווניה ופניה הרבים והשונים, לרבות בני זוג המעדיפים לישון בנפרד, ולנהל חשבונות בנק בנפרד.

על פי המסופר רחל אשתו של רבי עקיבא, עודדה אותו ללכת ללמוד תורה, והוא עזב אותה והלך ללמוד בבית המדרש במשך שתים-עשרה שנה בעוד היא וילדיה חיים חיי עוני ומחסור, ומשחזר, הורתה לו להמשיך וללמוד 12 שנים נוספות. האם רשות האוכלוסין הייתה מכירה בכנות הקשר ביניהם?!

יובל מרין, בחיבורו על התמורות בקשר בין  אהבה ונישואין – השלכות משפטיות ומגדריות, בתוך: משפטים על אהבה, משפט חברה ותרבות, 227 (ארנה בן נפתלי וחנה נוה עורכות, 2005), עומד על השינויים שחלו בהתייחסות למוסד הנישואין לאורך ההסטוריה (שם בעמ' 254:

"לאורך ההיסטוריה חל תהליך של הידוק הפיקוח הממלכתי על הנישואין, הם הלכו ונעשו פחות ופחות עניין פרטי, ובכך נהפכו "ממנהג למשפט". במקביל, ובאופן בלתי תלוי, התחולל שינוי נוסף: אהבה רומנטית נעשתה ההצדקה המקובלת הראשונה במעלה להתקשרות בברית הנישואין ולקיום קשר הנישואין, ודאי שהצדקות קודמות, כגון ענייני כספים או ילודה, לא נעלמו ממערכת הגורמים לנישואין, אבל האהבה – כמטרה ראשונית בנישואין נעשתה אידאל"

ומבהיר כי כיום, יש לעמוד על חופש הבחירה כיצד לנהל את החיים הזוגיים בעמ' 252:

"במאה העשרים ואחת… ברוב מדינות המערב הנישואין מתפרשים כיום כמוסד משפטי, חילוני, חוזי ומאחד, הפתוח לרוב בני האדם על בסיס שווה… הנטייה בדיני נישואין היא להימנע מלנסח  מוסריות משותפת לכל ההעדפה היא …להותיר מרחב מרבי לבחירה ולהימנע משיפוטים ערכיים מלבד אלה התומכים בחופש הפרט…..בהקשר זה יש לציין שהתנהגותה בפועל של המשפחה, ברוב החברות המערביות, אינה תואמת בהכרח את הגדרותיה הנורמטיביות. המציאות החברתית מקדימה, על פי רוב, את בתי המשפט ואת המחוקקים.…החופש להינשא זכה בהכרה משפטית כזכות אדם בסיסית"

(הדגשה שלי – מ' א' ג')

כך, למשל, הכיר בית המשפט העליון בארצות הברית בנישואין של אסירים, וקבע כי אין לשלול את זכותם להינשא, על אף שבפועל אינם חיים כלל יחד. בעניין Turner v. Safley, 482 U.S. 78, 95 (1987), נדונה בשאלה האם רשאית המדינה להטיל מגבלות על נישואי אסירים. הטענה הייתה כי אין מדובר בנישואין אמיתיים שעה שבני הזוג, או אחד מהם מצויים אחרי סורג ובריח ולא חיים במשותף. נקבע כי אין להטיל מגבלה כזו, שכן, גם אם לוקחים בחשבון את המגבלות שמטילים החיים בכלא מאפיינים חשובים של הנישואין ממשיכים להתקיים. כך, ביטויים של תמיכה רגשית ומחויבות פומבית כמו גם מימוש מיני והטבות ממשלתיות (הטבות מטעם הביטוח הלאומי). זאת על הרשות לבדוק.

צבי טריגר, "אהבה ודעה קדומה: על הפרדוקסליות של תופעת הנישואין הבין-דתיים בישראל,  בתוך: עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם, 733, 758 (דפנה ברק-ארז, שלומית יניסקי-רביד, יפעת ביטון ודנה פוגץ', עורכות,  תשס"ז-2007, להלן: טריגר, אהבה ודעה קדומה):

"בעולם המודרני, כמוסד משפטי, המשפחה היא יצירת המדינה, או ליתר דיוק יצירת משפט המדינה. אנשים אוהבים חיים ביחד, מגדלים ילדים, אך לא כל התאים שהם מקימים מוכרים על ידי המדינה כ"משפחה". הצמדת התווית "משפחה" להתארגנות שכזו היא החלטה פוליטית-משפטית…המדינה מנסה להסוות זאת בטענה שמה שהיא מגדירה כמשפחה הוא מה ש"טבעי", אך החוקים יוצרים טבע… החוק עוזר לטבע ומעניש את אלה שאינם טבעיים מספיק…"

כך גם במקרה שלפניי. על הרשות לבחון את כנות הקשר, אולם לא ניתן לקבוע הנחות יסוד, המבוססות על תפיסת זוגיות צרה, וכאשר אלו אינן מתקיימות, לשלול את כנות הקשר. בוודאי כך כשמדובר בזכות יסוד בסיסית וחשובה כמו הזכות לזוגיות ולחיי משפחה.

בדברים אלו אין כדי לומר שיתכן, כי בנסיבות מסוימות שינה בנפרד, או העדר חשבון בנק משותף, יעידו על כך שאין מדובר בקשר אמיתי, אולם על הרשות לבחון את מכלול הנסיבות, לרבות תמיכה רגשית ומחויבות פומבית. במקרה שלפניי, כפי שעולה מהסקירה לעיל, המערערים חיים יחד חיים זוגיים מלאים, חוגגים חגים ואירועים יחד, מבלים בים,  יוצאים לחופשות יחד בארץ ובחו"ל, חיי זוגיות מלאים. במקרה זה אין להטיל ספק בכנות הקשר בשל כך שאינם ישנים יחד, או שאין להם חשבון בנק משותף. בנוסף יש להישמר מסטריאוטיפיזציה, שעה שמדובר בנכה (לא סיעודי), ואשתו, שבעברה הרחוק הייתה מטפלת סיעודית, ולהניח הנחות שאין להם כל אחיזה במציאות.