העסקת עובדים זרים כעבירה פלילית

להלן תובא סקירה משפטית מתוך פסק הדין ב- העז (ת"א) 61193-01-13אשר למעסיק שהוגש  כנגדו כתב אישום בגין העסקה שלא כדין בניגוד לסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים תשנ"א- 1991 (להלן: חוק עובדים זרים).

 

המסגרת הנורמטיבית-

 

סעיף 1(יג) לחוק עובדים זרים, קובע כי : "  לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו  של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית".

 

מכאן, כי היסוד העובדתי של העבירה אותו נדרשת המאשימה להוכיח, הינו כי נמצא אדם אשר הינו עובד זר, אשר אינו אזרח או תושב ישראל, אשר הועסק על ידי הנאשמים ללא היתר.  אשר ליסוד הנפשי בעבירה, נדרש יסוד נפשי של מודעות לרכיבים העובדתיים של העבירה, ובכללם מודעות ליסוד של העסקת העובד הזר מבלי שהמעסיק קיבל היתר להעסיק אצלו את אותו עובד זר (בעניין ברקוביץ פירט בהרחבה בית הדין הארצי את יסודות העבירה: בעניין ע"פ (ארצי) 14758-12-14 מדינת ישראל נ' סיון ברקוביץ, פורסם בנבו, ניתן ביום 1.1.17; להלן: עניין ברקוביץ).

סעיף 20(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), מגדיר מהי "מחשבה פלילית" – " מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה..". סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין קובע כי "רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם".

אם כן, מודעות מתקיימת גם במקרה של "עצימת עיניים". עצימת עיניים היא חשד סובייקטיבי והימנעות מלקיים לגבי אותו חשד בירור שהוא סביר בנסיבות העניין. בעניין ברקוביץ ניתח בית הדין הארצי בהרחבה את יסוד המודעות ולאורו של ניתוח זה, אתייחס בקצרה לעקרונות הרלבנטיים לענייננו, כפי שהובאו על ידי בית הדין הארצי בעניין ברקוביץ. על אמות המידה לבחינת יסוד החשד הסובייקטיבי, עמד הנשיא ברק: "מקום שבו מתעורר באדם חשד בדבר קיומו של מצב דברים מסוים, אך הוא נמנע מלחקור בו, ניתן לראותו – מכוח דוקטרינת עצימת העיניים – כמי שהיה מודע אל אותו מצב דברים… עצימת עיניים הינה התעלמות מודעת מאפשרות קיומה של נסיבה על-אף החשד שמא היא מתקיימת והימנעות מבדיקת המצב לאשורו … אין לפנות, לעניין זה, אל קנה מידה אובייקטיבי-חיצוני, ואין לראות באדם כמי שחשד אך בשל כך שאדם סביר מהיישוב היה צפוי, בנסיבות העניין, לחשוד…על-מנת לעשות שימוש בעצימת העיניים לא די בכל חשד. החשד הסובייקטיבי צריך שיהא חשד ממשי, ולא די בראשית חשד או בשמץ חשד. מנגד אין צורך לבסס חשד שעוצמתו מתקרבת לידיעה של ממש … לפי חשד ממשי יכול, מכוח דוקטרינת עצימת העיניים, לבסס מודעות…."(רע"פ  7560/01  התובע הצבאי נ' שובין נט (3) 931 (2004)  וכן עניין ברקוביץ).

בשאלה מהו היקף הבירור המוטל על החושד, דן בית המשפט העליון בעניין מרגולין: "….היקף הבירור תלוי בנסיבות…נדמה, מבלי לקבוע נוסחה, כי ככל שיש נתונים נגדיים, רמת החשד גבוהה יותר וחובת הבירור תגדל בהתאם. אף כאן יש לזכור כי הבחינה סובייקטיבית. ….. הנקודה השלישית, המבחן האובייקטיבי עשוי להיות כלי עזר לבדיקת קיומו של חשד ולבחינת טיבו של הבירור, אך הוא בכל מקרה אינו תחליף מהותי לחשד הסובייקטיבי. הרביעית, אין דרישה כי הבירור יסיר את החשד בביטחון מוחלט. הנקודה החמישית, נכון להבחין בין בירור רשלני מבחינה אובייקטיבית לבירור שאינו ממצה מבחינה סובייקטיבית. בירור לקוי אינו שולל בהכרח את התואר 'בירור' מן הפעולות שבוצעו. השאלה היא האם הנאשם מודע, מבחינה סובייקטיבית, לכך שפעולות הבירור שננקטות על ידו הן לוקות בחסר. הדגש הוא על היסוד הסובייקטיבי, ולא על השאלה האם אדם סביר היה יודע שנדרשות פעולות נוספות.." (ע"פ 7704/13 יעקב מרגולין נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, ניתן ביום 8.12.2015; ר' גם את הניתוח המשפטי בסוגיה זו בעניין ברקוביץ).

עוד נפסק בעניין מרגולין כי: " נכון להבחין בין בירור רשלני מבחינה אובייקטיבית לבירור שאינו ממצה מבחינה סובייקטיבית. בירור לקוי אינו שולל בהכרח את התואר "בירור" מן הפעולות שבוצעו. השאלה היא האם הנאשם מודע, מבחינה סובייקטיבית, לכך שפעולות הבירור שננקטות על ידו הן לוקות בחסר. הדגש הוא על היסוד הסובייקטיבי, ולא על השאלה האם אדם סביר היה יודע שנדרשות פעולות נוספות .. "עצימת עיניים פירושה, כמקובל, חשד בדבר קיום מציאות פלונית, והימנעות מדעת מנקיטת צעדים כדי לברר אם קיימת אותה מציאות ומה טיבה…."

לעניין היקף הבירור הנדרש בעבירות של העסקת עובד זר ללא היתר ממי שחושד באפשרות כי העסקת העובד אינה כדין נקבע בעניין ע"פ (ארצי)  22/06 מדינת ישראל נ' יעקב רוזן[פורסם בנבו](28.3.07), כי במקרה של חשד כאמור מתעורר "הצורך לבירור עובדות אלה: קיומו של היתר לעובד הזר לעבוד בישראל; תוקף ההיתר על פי מועדיו, ובהיקף תחולתו – האם ההיתר כללי לכל שטח בישראל ולכל משלח יד, או אם מוגבל הוא לאזור מסוים, לעיסוק מסויים או למעסיק מסויים". עוד נקבע כי לאור כי במסגרת בירור החשד נדרש המעסיק אף לבדוק את המסמכים של העובד הזר והכל "טרם התקשרותו עם העובד". כן נקבע כי "במסגרת חובת הבירור, וטרם ההתקשרות, על המעסיק הפוטנציאלי לעיין היטב במסמכים שמציג לו העובד הזר, ולבדוק אם פרטי רשיון העבודה תואמים את פרטי הזיהוי של העובד; אם רשיון העבודה הוא כללי או שמא ניתן לעבודה אצל מעסיק ששמו נקוב ברשיון. ודוק: קיומה של חובת הבירור ומיצויה, ייבחנו על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי. על כן, דרישת הזיהוי, הבירור והבחינה, עליה עמדנו לעיל, יכול ויהא בה די, ויכול ותהא בגדר בירור ראשוני בלבד, הדורש השלמה ומיצוי. כאמור, כל מקרה ייבחן לגופו ובנסיבותיו."

נאשם בעבירה פלילית של העסקת עובדים זרים ללא היתר? פנה עוד היום לתיאום פגישת ייעוץ ללא עלות, ועורכי הדין ממשרדנו יגבשו קו הגנה עבורכם שאף יכול לזכותכם מין הדין או מזעור הנזק הצפוי לכם כתוצאה מהרשעה בעבירה של העסקת עובדים זרים