העסקה לא חוקית וסמכות אכיפה כלפי עובדים זרים ומעסיקים

האם ראשים פקחי רשות ההגירה להיכנס לבתים ולחצרים כדי לתפוס עובדים זרים ללא היתר, מהי כניסה כדין לבצתים של מעסיקים על פי חוק הכניסה לישראל והאם יש נוהל סמכויות פקח, האם יש צורך בצו כניסה תקף. להלן תובא סקירה משפטית מתוך פסק הדין ב- העז (ת"א) 23254-02-13, כדלקמן:

כניסה כדין לחצרים- המסגרת הנורמטיבית

סעיף 13ה לחוק הכניסה לישראל שעניינו סמכויות אכיפה קובע כדלקמן (ההדגשות אינן במקור):

"13ה.    (א)       לשם ביצוע הוראות פרק זה, רשאי פקח או שוטר –

(1)        לדרוש מאדם שיש יסוד להניח כי שהייתו בישראל מחייבת רישיון ישיבה לפי חוק זה, לזהות את עצמו ולהציג לפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו;

(2)        להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט למקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין בישראל כדי לערוך בדיקה בענין.

(ב)        התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקח או שוטר, לפי הענין, לתפוס כל מסמך הקשור לעבירה כאמור.

(ג)        שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת פקח או שוטר, ליתן צו המתיר לפקח או לשוטר להיכנס למקום המשמש למגורים כדי לערוך בדיקה לענין קיום הוראות חוק זה, כאמור בסעיף קטן (א), אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1)        יש יסוד סביר לחשד כי נמצא בו אדם השוהה שלא כדין בישראל;

(2)        יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה, והפקח או השוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בענין ובקשתם לא נענתה.

(ד)        כניסה לפי סעיף זה תיעשה רק לאחר שהשוטר או הפקח, לפי הענין, זיהה את עצמו לפני מי שנחזה כמחזיק המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה ובמקום המשמש למגורים – הציג לפניו את צו בית המשפט לפי סעיף קטן (ג); לא איפשר מחזיק המקום את הכניסה, רשאים הם להשתמש בכוח סביר כלפי אדם או כלפי רכוש לאחר שהזהירוהו על כך.

(ה)       המפקח הכללי של המשטרה יקבע בנוהל את דרכי פעולתה של המשטרה לפי סעיף זה; הנוהל האמור יפורסם באתר האינטרנט של המשטרה.

(ו)         פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)        הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה שר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2)        יש בידו תעודת פקח החתומה בידי שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה."

בדברי ההסבר לתיקון 9 לחוק הכניסה לישראל (ה"ח 2931, א' בחשון התשס"א 30.10.2000), נכתב ביחס לסעיף 13ה כך (ההדגשות אינן במקור):

"בסעיף זה מפורטות סמכויות השוטר והפקח לצורך ביצוע הוראות החוק. סמכות הכניסה מוגבלת למקומות עבודה ולמקומות אחרים, ולא למקומות מגורים. כניסה למקום מגורים תיעשה רק לאחר קבלת צו מבית המשפט בתנאים הקבועים בסעיף."

עיננו הרואות כי, כפי שמתאר המלומד קדמי, ניתנה "תשומת לב מיוחדת, ל'סייג' העשוי ללוות סמכות חיפוש 'מיוחדת', בקשר לכניסה לבית מגורים;  בהתחשב בכך שבית מגורים זוכה, מטבע הדברים, למירב ההגנה מפני 'חדירה' זרה." [יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק ראשון ב, ע' 671 (מהדורה מעודכנת, תשס"ח – 2008)]

כמו כן, הוראות נוהל סמכויות פקח, אליהם הפנו הנאשמים (נ/2) קובעות בסעיפים הרלוונטיים לענייננו כך (ההדגשות במקור):

"1.1      נוהל זה בא להסדיר את סמכויות הפקחים אשר מונו בהתאם לסעיף 13ד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, ברשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הפקחים").

1.2.       סמכויות הפקחים יהיו בהתאם לסעיפים 13ב ו – 13ה לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה").

 

  1. הזדהות ולבישת מדים

3.1        בעת הפעלת סמכויותיו יזהה עצמו הפקח באמצעות תג המזהה אותו ואת תפקידו.

3.2        כאשר הפקחים פועלים בצוות, יהיו הפקחים אשר מפעילים את סמכויותיהם בהתאם לחוק לבושים במדים.

  1. תיעוד פעילות

4.1        יש חובה לתעד כל פעילות שהיא בטפסי דוחות הפעולה והמזכרים לפיהם פועלת היחידה, מיד לאחר הפעילות.

4.2        ככל שניתן, יש לתעד את הפעילות בדרך של הקלטה וצילום וידאו וסטילס.

 

  1. כניסה למקום

פקח יהיה רשאי להיכנס בכל עת סבירה למקום, למעט מקום מגורים, שלגביו יש חשד כי מצוי בו אדם השוהה שלא כדין בישראל כדי לערוך בדיקה בניין.

 

8.2 כניסה למקום מגורים

            8.2.1 כניסה למקום מגורים תהיה בצו שופט משפט שלום.

            8.2.2 הפקח יזדהה בפני המחזיק במקום או הנחזה להיות המחזיק במקום בשעת הביקור. הפקח ימסור להם הודעה על מטרת הביקור ויציג את צו בית המשפט.

            8.2.3 למרות קיום צו כניסה, הפקחים ינסו ככל הניתן להיכנס לדירה בהסכמת בעל המחזיק במקום או הנחזה להיות המחזיק במקום בשעת הביקור. ככל שאין הסכמה שכזו, יש לתת אזהרה ליושבי הבית בעברית ואנגלית כי קיים צו שופט בית משפט שלום המאפשר את הכניסה למקום ואם לא יאפשרו את הכניסה, הדלת תיפרץ.

            8.2.4 ככל שהמגורים ניתנו לזר על ידי מעסיקו, יש לתעד את מצב המגורים לרבות בצילום, ולהעביר דיווח, דו"ח פעולה ופרוטוקול מסודר בדבר העסקה לא חוקית לחוקר מעסיקים במרחב.

  1. שימוש בכוח סביר

שימוש בכוח סביר יעשה במקרים הבאים:

 

9.2        כאשר המחזיק במקום או הנחזה להיות המחזיק במקום נדרש לאפשר את כניסתו של הפקח למקום וסרב לעשות זאת וביחס למקום מגורים – קיים בנוסף צו שופט בית משפט שלום המאפשר כניסה למקום.

9.4        השימוש בכוח יהיה מצומצם ככל האפשר ורק במידה הנדרשת וייעשה רק לאחר שהפקח הזהיר את מי שכלפיו הוא עומד להשתמש בכוח סביר על כוונתו לעשות כן.

כמו כן, הוראות חוק הכניסה, ונהלי המאשימה המפורטים עולים בקנה אחד עם הכלל המנחה לפיו "אין להיכנס לתחומם של חצרים ולחפש בהם שלא בהסכמת מי שמחזיק בהם, אלא בתנאים ובנסיבות הקבועים במפורש בחוק; ואת הוראות החוק המתירות כניסה לחצרים וערכית חיפוש בהם ראוי לפרש, עקרונית, פירוש דווקני ומצמצם, ההולם כרסום בזכותו של אדם לפרטיותו" [יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק ראשון ב, ע' 668 (מהדורה מעודכנת, תשס"ח – 2008)].

משמעות הכניסה שלא כדין

הכלל עליו חזר בית הדין הארצי בעניין שמגר, אשר נקבע בפרשת יששכרוב הינו כי יש לבחון קבילותה של ראיה שהושגה בחיפוש בלתי חוקי, על פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, וכך הובהר לענייננו:

"דוקטרינה זו '… גמישה ומבוססת על הצורך לאזן בין הערך של גילוי האמת לבין ערכים נוגדים שעיקרם הגנה על זכויות הנאשם ושמירה על הגינות ההליך הפלילי וטוהרו'. אמנם אין מטרתה של הדוקטרינה הרתעה או חינוך של רשויות האכיפה, ולכן 'אין לאמץ בשיטתנו המשפטית את תורת 'פירות העץ המורעל' הנוהגת בארצות-הברית'. אם כי, כך נקבע, 'התכלית ההרתעתית-חינוכית עשויה להוות תוצאת לוואי אפשרית – ואף רצויה – של פסילת הראיות במסגרתה של דוקטרינה זו'.

לפי דוקטרינה זו, לבית המשפט, 'בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו', שיקול דעת 'לפסול קבילותה של ראיה בפלילים' בהתקיים שני תנאים: הראשון, 'אם הוא נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין'; השני, 'קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן החורגת מגדריה של פיסקת ההגבלה'.

התנאי הראשון – ראיה שהושגה שלא כדין – לעניין זה נקבע כי לא ניתן להשיב לשאלה מהי ראיה שהושגה שלא כדין 'תשובה מדויקת וממצה' וכי 'ככלל, ניתן לומר כי מדובר בראיה שהושגה באמצעי חקירה בלתי חוקיים, קרי – מנוגדים להוראה הקבועה בחוק, בתקנה או בנוהל מחייב; באמצעים בלתי הוגנים; או באמצעים הפוגעים שלא כדין בזכות-יסוד מוגנת. מטבע הדברים, שאלת העדר החוקיות או חוסר ההגינות של אמצעי החקירה, חייבת להיבחן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. …מכל מקום, לשם פסילת ראיה על-פי הדוקטרינה הנדונה, נדרשת זיקה בין הפעלתם של אמצעי החקירה הבלתי כשרים לבין השגת הראיה. את שאלת אופיה ועוצמתה של הזיקה האמורה ניתן להותיר לימים שיבואו …'…

התנאי השני – פגיעה מהותית בזכותו של נאשם להליך הוגן – נקבע כי 'הגדרת תוכנה והיקפה הפנימי של הזכות האמורה [להליך הוגן – א.א.] אינה משימה פשוטה. מדובר בזכות מסגרת בעלת רקמה פתוחה, אשר כינויה ותוכנה המדויק משתנים משיטת משפט אחת לרעותה ואף באמנות הבינלאומיות השונות'. בית המשפט העליון הצביע על מספר מאפיינים של זכות זו: הראשון, הבטחת 'פרוצדורה הוגנת וערובות דיוניות הולמות להגינותו של ההליך הפלילי כלפי הנאשם'; השני, השתרעותה של הזכות על כל שלבי ההליך, לרבות שלב החקירה המשטרתית; השלישי, הזכות 'אינה מתמצית בבחינת השפעתם הפוטנציאלית של פגמים דיוניים על תוצאות המשפט דווקא, אלא נדרשת בהקשר זה ראיה רחבה המתבססת על שיקולים כלליים של הגינות, צדק ומניעת עיוות דין'; הרביעי, הזכות להליך הוגן היא זכות 'מסגרת' שממנה נגזרות זכויות שונות, בין היתר: זכות הנאשם לדעת מדוע נעצר ובמה מואשם, הזכות להיות מיוצג על-ידי עורך-דין, הזכות להיות נוכח במשפט, הזכות למשפט פומבי, הזכות להישפט על ידי ערכאה בלתי תלויה וניטראלית, הזכות להתגונן במשפט ולהציג ראיות רלוונטיות, חזקת החפות, עקרון החוקיות והאיסור בדבר סיכון כפול להרשעה בגין אותו מעשה.

עוד הודגש כי 'הגבלתה של הדוקטרינה הנדונה לנסיבות בהן קבלת הראיה במשפט תוביל לפגיעה משמעותית בזכות להליך הוגן שלא על-פי גדריה של פיסקת ההגבלה, נותנת ביטוי ליחסיותה של הזכות האמורה' (הדגשה במקור – א.א.), שכן אל מול זכות זו עומדים ערכים, זכויות ואינטרסים מתחרים, ובהם: 'ערך חשיפת האמת, הלחימה בעבריינות, ההגנה על שלום הציבור והשמירה על זכויותיהם של נפגעי העבירה בכוח ובפועל'. "

כמו כן, חזר בית הדין על אמות המידה שהותוו בעניין יששכרוב להפעלת שיקול הדעת בפסילת ראיה שהושגה שלא כדין, לצורך מענה על השאלה אימתי קבלתה של ראיה שהושגה שלא כדין תפגע פגיעה משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן, ובעיקרם: אופייה וחומרתה של אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה ובכלל זה – הטעם לפעולת הרשות, הדרך החלופית שעמדה בפני הרשות, והאם הראיה הייתה מתגלה או מושגת על ידי רשויות אכיפת החוק אלמלא השימוש באמצעי החקירה הבלתי כשרים; מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה ובכלל זה: באיזו מידה אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתה עשויה להשפיע על מהימנותה וערכה ההוכחתי, והאם קיומה של הראיה הוא עצמאי ונפרד מאי החוקיות שהיתה כרוכה בהשגתה; מה הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראייה, ובכלל זה – מה ההשפעה שתהיה לפסילת הראייה על מלאכת עשיית הצדק במובנה הרחב, מה חשיבות הראיה להוכחת האשמה, מה מהות העבירה המיוחסת לנאשם ומידת חומרתה.

 

ייצוג משפטי על ידי עו"ד עובדים זרים

כניסה שלא כדין לחצרים לצורך אכיפה כנגד מעסיקים יכולה להביא לזיכוי מין הדין מעסיקים שהוגש נגדם כתב אישום בגין העסקה לא חוקית של עובדים זרים. אולם לצורך כך יש לפנות לעורך דין לענייני הגירה והעסקה לא חוקית של עובדים זרים וזאת על מנת לבחון את חומר הראיות ולגבש לכם קו הגנה אפשרי בהליך הפליל התלוי ועומד כנגדכם.