הצד ההומניטרי של המטבע….

הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים, מתי קיימת עילה וכיצד יש לנהוג?

מדינת ישראל אינה מעניקה זכות כניסה ו/או ישיבה בגבולותיה לכל דורש. הכניסה לגבולות המדינה של מי שאינו אזרח או יהודי וחל עליו חוק השבות, מוסדרת בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ובתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974. התקנות מפרטות את האשרות השונות הניתנות למבקשים להיכנס למדינה למטרות שונות ולפרקי זמן מגוונים.

לעיתים משרד הפנים נדרש לתת מענה במקרים מורכבים בהם המבקש אינו עומד בקריטריונים של במנהלי משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, אך מציג נסיבות ייחודיות, לעיתים קשות מאוד, לקבלת מעמד בישראל.

מדובר על מקרים רגישים ומורכבים העוברים לטיפולה של וועדה מיוחדת המכונה "ועדה הומניטרית". זוהי ועדה בין – משרדית המורכבת מנציגים של משרד הפנים, משרד החוץ, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה, משטרת ישראל ולשכת הקשר “נתיב”. הועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בבואו לבחון בקשות אשר אינן עומדות בקריטריונים הקבועים ומתן אישור לפנים משורת הדין. לוועדה אין קריטריונים לאישור בקשות, אך היא פועלת בהתאם לנוהל מסודר.

 

מי יכול להגיש בקשה לוועדה?

·         חשוב לציין כי מדובר רק על מקרים מורכבים ולא כל מי שסורב בהארכת האשרה שלו יכול להגיש בקשה.

·         בני זוג של אזרחים ישראליים שבשל סיבות שונות לא הושלם ההליך המדורג, או בשל מוות בן הזוג או גירושין. המדינה אוטומטית מגרשת את בן הזוג, אך במידה ויש ילדים משותפים ו/או המבקש העתיק לחלוטין את מרכז חייו לישראל יש עילה לבקשת אשרה ייחודית ושווה להילחם עבורה.

·         בני זוג של אזרחים ישראליים נפגעי אלימות במשפחה המעוניינים להישאר בארץ להמשיך את הסדרת מעמדן תחת האיומים מבית ומחוץ, אלימות מבית וחרב הגירוש מחוץ.

·         ילדי עובדים זרים שנולדו בארץ, או ילדים בעלי אזרחות זרה המובאים לישראל במסגרת הסדרת מעמד לבן זוג ישראלי ובהגיעם לגיל 18 מבקשים לגרשם למדינת המוצא. אלה יכולים להילחם על זכותם להישאר במדינה בה גדלו ולא לחזור למדינת המוצא אליה אין להם זיקה או קשר פיזי או רגשי.

·         מטפלים סיעודיים שפגה אשרתם אך המטופלים שלהם תלויים בהם, או כאשר מטפל זר מבקש להאריך את אשרת העבודה (בסיעוד) מעבר ל-63 חודשי שהייתו בישראל, והוא אינו משויך למטופל מסוים למשך שנה לפחות.

·         זרים אשר נפגעו בארץ או כאלה הנזקקים לטיפולים רפואיים קריטיים

הליך הגשת הבקשה לוועדה ההומניטרית הינו מורכב ומאתגר, מומלץ מאוד לא לבצעו לבד ולהיעזר בעו"ד המתמחה בתחום משרד הפנים ומכיר את פעילות הוועדה. רוב הבקשות המוגשות ללא ליווי או סיוע נדחות על הסף וחשוב להגיע מוכנים על מנת למקסם את סיכויי קבלת האשרה הנכספת.

את הבקשה ההומניטרית יש להגיש בלשכת הרשות באופן אישי,  מבקש השוהה במשמורת יכול להגישה באמצעות בא כוחו. יש להצטייד בדרכון תקף לשנתיים מעבר לתוקף הרישיון המבוקש, תמונת פספורט עדכנית, טופס בקשה למתן מעמד מטעמים הומניטאריים, מסמכים רלוונטיים לבקשה ומכתב הסבר מפורט, תשלום אגרה בהתאם למפורט בלוח אגרות.

הבקשה עוברת לרשות לפתיחת תיק ובדיקה שכל הנתונים נמצאים ולא חסרים מסמכים או מידע רלוונטי. במידה והכל קיים,  הבקשה תועבר לבחינת מרכז/ת אשרות ובמידת הצורך לבחינת מנהל/ת לשכה. פעמים רבות הבקשה נדחית על הסף כבר בשלב הזהף לעיתים בשל סיבות מובהקות כגון מקרה בו המבקש הסתנן לישראל, מדובר בבקשת סרק שלא מעניקה עילה של ממש, או שהעילה הנטענת בבקשה לא הוכחה.

תיקים שעוברים את הסינון הראשוני הזה עוברים בצירוף המלצתם לדסק אשרות במטה הרשות, להחלטת ראש הדסק האם להעביר עניינו של המבקש לדיון בפני הוועדה. גם כאן נערכת בדיקה וסינון הבקשות, רבות נחסמות ומסורבות בשלב הזה.

בקשות אשר מאושרות ע"י ראש הדסק עולות לדיון בוועדה, ולצורך כך מוזמן המבקש לראיון לצורך הצגת הטעמים והנסיבות לבקשתו. הריאיון ייערך בהתאם ל"נוהל עריכת ראיונות" . לאחר קיום הריאיון יכין מרכז האשרות בלשכה סיכום והמלצת ולאישור מנהל הלשכה בעניינו של המבקש ומכאן התיק עובר לוועדה.

מדובר על תהליך ארוך ומורט עצבים, ויזה הומניטרית אינה ניתנת בקלות והוועדה אינה מאשרת רבות מהבקשות. ליווי של אנשי מקצוע המכירים את פעילות רשויות ההגירה ואת נהלי הוועדה ובקיאים בדרישות החוק, עשוי מאוד לסייע ולקדם את האינטרסים של המבקשים.

 

פנייה למשרד עו"ד הגירה דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה יעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, המכירים היטב את תחום ההגירה על בוריו, בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.  המשרד ייצג מס' רב של תיקים מורכבים.