הסדרת מעמד להורים קשישים

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 קובע כי אדם, אשר אינו אזרח ישראלי, רשאי להיכנס למדינת ישראל ולשהות בה לתקופה מסוימת בכפוף לקבלת אשרה מתאימה ומכוח הסמכות אשר מוקנית על פי חוק לשר הפנים.

לא אחת עולה סוגיית מעמדם של אזרחים זרים קשישים, שהנם הורים לאזרחים ישראלים. אותם קשישים אינם יהודים, ומכיוון שכך, הם אינם זכאים לעלות ארצה מתוקף חוק השבות. על מנת לתת מענה לסוגיה זו, נקבע על ידי משרד הפנים נוהל להסדרת מעמדו של הורה קשיש, שמספרו 5.2.033.

בראשית הנוהל נקבעות שתי הגדרות בסיסיות:

  1. נדרש להוכיח כי ההורה שאינו יהודי הוא אכן בודד – הכוונה היא, שאין להורה ילדים נוספים ו/או בן זוג ו/או תלויים אשר להם הוא מהווה אפוטרופוס במדינת המוצא.
  2. גיל המוזמן – הנוהל מגדיר את הגילאים הרלוונטיים כ-64 ומעלה לגבר, ו-62 ומעלה לאישה.

מהגדרות אלה ניתן להסיק כי מדובר במתן אשרה על בסיס הומניטרי. ואולם, עיון בנוהל יגלה כי הוכחת בדידותו של ההורה הקשיש עשויה להיות משימה לא קלה כלל. באם המוזמן אינו נמצא בארץ, ייגש המזמין אל לשכת האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום מגוריו ויגיש בקשה לאשרת כניסה ולהארכת רישיון ישיבה או החלפת סוג אשרה. אם גם המוזמן שוהה בארץ, עליו להתלוות אל המזמין ללשכת האוכלוסין לצורך הגשת הבקשה. יש להגיש תמונת פספורט עדכנית של המוזמן.

לכאורה לא נשמע מסובך, אך הגשת הבקשה להסדרת המעמד להורה הקשיש מחייבת גם הגשת מסמכים, שביניהם ניתן למנות:

  1. תעודת לידה של המוזמן ושל המזמין – במידה ואינה מקורית, יש צורך באימותה.
  2. אם בוצע שינוי שם פרטי או שם משפחה של המוזמן – יש לצרף אישור המעיד על כך.
  3. תעודה ציבורית עדכנית שמעידה על מצבו האישי הנוכחי והקודם של המוזמן.
  4. תעודת יושר עדכנית של המוזמן ממדינת מוצאו, אשר כוללת גם שינוי השם.
  5. דרכון בתוקף לחצי שנה לפחות מעבר לאורך השהות המבוקש.
  6. חתימת המבקש בפני עובד הרשות על תצהיר שלפיו למעט המזמין אין לו ילדים נוספים בארץ מוצאו.
  7. המוזמן נדרש למסור מכתב הסבר לסיבה בגינה הוא מגיש את הבקשה, ובו יש לפרט היכן התגורר, מידע לגבי המעגל החברתי והמשפחתי, טיב הקשר עם המזמין ועוד.
  8. מכתב הסבר מאת המזמין, בו יפורט היכן יתגורר המוזמן ובידי מי ייענו צרכיו.
  9. התחייבות מפורשת של המזמין לדאוג לכל צרכי המוזמן במידה ותאושר הבקשה.

בנוסף, הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.

לאחר קבלת המסמכים הרלוונטיים, תיערך בדיקה על נציג משרד הפנים של מסמכי המבקש וכן ייבדק פירוט הכניסות והיציאות שלו מישראל. הבקשה עלולה להידחות על הסף אם יעלה מהבדיקה הראשונית כי המוזמן שוהה בארץ שלא כחוק או שכלולים בה מסמכים מזויפים. במידה והבדיקה הראשונית עברה בהצלחה, תתבצע בדיקה ביטחונית לפי העניין, וכן ייערך בירור לגבי הקשר בין המוזמן לבין ילדו, האזרח הישראלי.

עשויים להיות מקרים שבהם המוזמן לא עונה לקריטריונים שנקבעו בנוהל בעניין הגדרתו כ"בודד", אך מנהל לשכת האוכלוסין רשאי להעביר את ההכרעה לוועדה בין משרדית אשר בסמכותה לאשר את הבקשה בכפוף לנסיבות מיוחדות.

אם לאחר שלב זה הוחלט לדחות את הבקשה, יש לזמן את המבקש אל משרד הפנים ולמסור לו אישית מכתב המפרט את נסיבות דחיית הבקשה. אם המוזמן לא התייצב בלשכת האוכלוסין, המכתב יישלח לכתובת ילדו, אשר רשומה במאגר משרד הפנים.

למרות שהדרישות הללו נראות פשוטות, ראוי להבהיר כי משרד הפנים מאשר בצמצום בקשות שכאלה. כמו כן, יש להבין כי בקשה להארכת אשרת השהייה בישראל דורשת התייצבות חוזרת בלשכת האוכלוסין וטעונה אישור. לפיכך, רצוי להיעזר בעורך דין אשר מצוי בנבכי המערכת והנהלים, מכיר את החוק והפסיקה היטב ויוכל לתת מענה הולם לקשיים הבירוקרטיים אשר מולם עשויים המזמין והמוזמן למצוא עצמם.